סמינריון מחקרי מוטיבציה בשירות הציבורי ובמגזר הפרטי יולי 2012
תקציר עבודה זאת עוסקת בהבדלים ברמת המוטיבציה בין השירות הציבורי והמגזר הפרטי בישראל.
בחברה הישראלית, כמו בחברות רבות אחרות, קיים מתח מסוים במובן שבו נהוג לשייך את כלל העובדים ל- 2 קבוצות:  המגזר הציבורי  והמגזר הפרטי. לפיכך, יש מקום לבחון האם אכן עובדי המגזר הפרטי חרוצים ובעלי מוטיבציה רבה יותר  בהשוואה לעובדי המגזר הציבורי ?  האם עובדי המגזר הציבורי "באים לעבודה" ולא "באים לעבוד" ?
במחקר זה, רמת המוטיבציה של העובדים מורכבת משני רכיבים: רכיב אישי המתייחס למוטיבציה להתקדמות אישית ורכיב ארגוני המתייחס לסיוע לארגון בהשגת מטרותיו.
השערת המחקר היא כי רמת המוטיבציה בקרב עובדי המגזר הציבורי קטנה מזו של עובדי המגזר הפרטי. השערת המחקר נובעת מההנחה כי במגזר הציבורי קיים מנגנון קביעות המאפשר לעובדים רבים ביטחון תעסוקתי גם אם ביצועיהם אינם משביעי רצון.
השערת המחקר לא אוששה במחקר האמפירי הנוכחי.
ממצאי עבודה זאת הם כי רמת המוטיבציה תלויה (חיובית) בוותק העובד ובבכירות שלו בארגון.
ממצאי עבודה זאת מצביעים על הצורך להעריך יותר את עבודתם של עובדי המגזר הציבורי, להעניק להם קרדיט וכבוד.
תוכן העניינים
מבוא —
ע"מ 4.
רקע
תיאורטי – סקירת ספרות -ע"מ 5.
המחקר האמפירי -…ע"מ
1 3.
ממצאים -ע"מ
1 4.
דיון סיכום ומסקנות …ע"מ
1 6.
מקורות -.ע"מ
1 8.
נספח –ע"מ
1 9.
מבוא
עבודה זאת עוסקת בהבדלים ברמת המוטיבציה בין השירות הציבורי והמגזר הפרטי בישראל.
מחקרים רבים ותיאוריות רבות עסקו במוטיבציה של עובדים, הגורמים לה ותוצאותיה. כמו כן, קיימת תיאוריה ספציפית העוסקת במוטיבציה של עובדי המגזר הציבורי והמובאת בעבודה זאת.
בחברה הישראלית, כמו בחברות רבות אחרות, קיים מתח מסוים בין המגזר הציבורי למגזר הפרטי. במשל, שכבר הפך לפולקלור מדבר ראש הממשלה  הנוכחי "בנימין נתניהו"  על השמן והרזה בחיינו הכלכליים: המגזר הציבורי שמן, נוטל 55% מהתוצר המקומי. המגזר הפרטי, היצרני, העסקי, רזה, מסתפק רק ב-45% הנותרים. וכשהרזה נושא על גבו את השמן, לא מפתיע שכוחותיו אוזלים. לפיכך, יש מקום לבחון האם אכן עובדי המגזר הפרטי חרוצים ובעלי מוטיבציה הרבה יותר  בהשוואה לעובדי המגזר הציבורי ?  האם עובדי המגזר הציבורי "באים לעבודה" ולא "באים לעבוד"?
שאלות אלו הן הרציונל העומד בבסיס מחקר זה. השערת המחקר בעבודה זאת היא כי רמת המוטיבציה בקרב עובדי המגזר הציבורי קטנה מזו של עובדי המגזר הפרטי. השערת המחקר נובעת מההנחה כי במגזר הציבורי קיים מנגנון הקביעות המאפשר לעובדים רבים ביטחון תעסוקתי גם אם ביצועיהם אינם משביעי רצון.
על-כן, המשתנה הבלתי תלוי (המסביר) הוא השיוך המגזרי של העובד והמשתנה התלוי (המוסבר) הוא רמת המוטיבציה. כלי המחקר הוא שאלון למילוי עצמי .
המדגם כלל 30 עובדים מהמגזר הציבורי (צה"ל)  ו 30 עובדים מהמגזר הפרטי. המדגם בינו מדגם נוחות, אם כי נעשה מאמץ לכלול בו נשאלים משני המינים, גילאים שונים וכיוצא בזה.