סיכום ההרצאות בקורס משפט עסקי / דיני חברות 2009
משפט עסקי בעולם המשפט יש ישויות שהם נושאות זכויות וחובות ושהן מסוגלות לעשות פעולות משפטיות. לשאת זכויות פירושו לרכוש זכויות- למשל אם אני מלווה כסף יש לי זכות כלפי הלווה שיחזיר את ההלוואה. להתקשר בחוזה עם מישהו זו פעולה משפטית. צריך שיהיה כושר לכריתת חוזה, אם אין כושר לא ניתן לכרות חוזה. הישות המשפטית הפשוטה ביותר היא אדם. כל אדם הוא ישות משפטית טבעית מפני שלאדם יש כושר לפעול פעולות משפטיות ויש לו זכויות והתחייבויות. חוק "הכשרות המשפטית והאפוטרופסות":
א.               כל אדם כשר לזכויות וחובות מגמר לידתו. ב.                כל אדם כשר לפעילות משפטית, זולת אם נשללה או הוגבלה כשרות זו בחוק או בפסק דין של בית משפט, כלומר על הכושר לפעול פעולות משפטיות. ילדים למשל לא יכולים או אין להם כושר לפעול פעולות משפטיות וגם אדם חולה נפש שבית משפט הכריז עליו שהוא פסול דין. ממנים לו אפוטרופוס שיפעל במקומו. ילדים יכולים לקבל זכויות למשל דרך ירושה. החוק העניק לכל אדם ישות משפטית. כמו שהחוק יכול היה להעניק לאדם אישיות משפטית, הוא יכול להעניק גם לגופים אחרים אישיות משפטית. גופים שאינם בני אדם. הגופים האלה, שהחוק מעניק להם אישיות משפטית נקראים תאגיד. למשל, חברה בערבון מוגבל, או חברה בכלל היא תאגיד. יש תאגיד שנקרא אגודה שיתופית (למשל אגד, קיבוץ, מושב) עמותה- גוף שפועל בדומה לחברה, אך מטרתו אינה להפיק רווחים. חברה, שותפות, אגודה שיתופית ועמותה נקראים גם תאגידים פרטיים. יש תאגידים שאינם תאגידים פרטיים אלא תאגידים ציבוריים, שלא פועלים בעולם המשפט הפרטי, כמו חברה שיש לה אינטרסים הדומים לאינטרסים של אדם בודד, התאגידים הציבוריים יש להם תחום פעולה ועיסוק שונה מפני שנוסדו למטרות אחרות. למשל, תאגידים ציבוריים שהחוק יסד אותם במישרין. רשות השידור היא תאגיד שנוסד במישרין על ידי חוק. בין התאגידים הציבוריים אנחנו מבדילים בין תאגיד ציבורי כללי לבין תאגיד ציבורי פרטי/יחיד. כלומר, תאגיד שכל כולו מורכב מאדם אחד. האפוטרופוס על נכסי נפקדים למשל הוא אדם יחיד. תאגיד ציבורי- למשל בנק ישראל, לשכת עורכי הדין, מכון התקנים, מגן דוד אדום וכו'. תאגיד ציבורי הוא גוף שהוקם כתאגיד, יש גופים ציבוריים שאינם תאגידים, כמו משרדי ממשלה, מחלקות בתוך משרדי ממשלה. כל אלה הם לא תאגידים. הם חלק מראשות שלטונית. המשטרה או כל משרד ממשלתי אחר הם אגף מתוך הרשות המבצעת אבל הם לא אישיות משפטית כי הם לא תאגידים. לכן, אם יש לאדם תביעה נגד רשות השידור או רשות הנמלים, הוא יכול לתבוע את התאגידים הללו. אבל אדם לא יכול לתבוע את המשטרה או את הממשלה או פקיד בכיר. את מי הוא כן יתבע? את המדינה. היא הכתובת לתבוע לגבי פעולות שביצעו משרדיה. בית המשפט הגבוה לצדק מורכב מאותם השופטים של בית המשפט העליון. לשופטים שבבית המשפט העליון יש שתי פונקציות או שני סוגים של תפקידים:
א.               בית משפט לערעורים- בית משפט מחוזי שהוא מתחת לבית המשפט העליון נתן פסק דין, אחד הצדדים לא מרוצה מפסק הדין, יש להם זכות לערער על פסק הדין. הם פונים לבית המשפט העליון שפוסק בעניין. ב.                בית משפט גבוה לצדק- טרוניות, טענות ותביעות של אדם פרטי נגד השלטון או רשויות השלטון (למשל הממשלה, שר המשטרה, פקיד בכיר במשרד הפנים וכו'); וגם נגד רשויות מקומיות (עירייה, מועצה מקומית וכדומה). בית המשפט הגבוה לצדק הוא אינסטנציה ראשונה. בפנייה לבג"צ, הפנייה היא ישירה לבית המשפט העליון ולא דרך ערעור על פסק דין שנפסק בבית משפט מחוזי. המדינה עצמה, היא מעין תאגיד. לכן, המדינה יכולה לתבוע, להיתבע לעשות פעולות משפטיות, לזכות בזכויות, להתחייב בחובות, כי במובנים האלה היא דומה לתאגיד. נחזור לתאגיד הפרטי, כמו האפוטרופוס הכללי, האיש הזה הוא 2 יישויות משפטיות- א.               בהיותו בעל התפקיד הציבורי.
ב.                כבן אדם יש לו אישיות משפטית.   אנחנו מבחינים בין עצם הקיום של האישיות המשפטית לבין היכולת שלה לפעול. אלה שני דברים שונים. אם מדובר על בן אדם חי, אז פשוט שהוא גם אישיות משפטית וגם מסוגל לפעול.
אבל כשמדובר על תאגיד או גוף אחר שאיננו בן אדם חי, אנחנו צריכים לשאול את עצמנו האם יש לפנינו תאגיד. אולי זו סתם הצטברות של כמה אנשים שפועלים ביחד אבל לא התאגדו כתאגיד. למה זה חשוב? למשל, בית משותף שיש בו 5 דיירים. הם הזמינו גנן שיבוא ויעשה להם טיפול בגינה ולא שילמו לו. את מי הגנן יתבע? הוא לא יכול לתבוע תאגיד. אלה סתם בני אדם פרטיים. אז הוא יתבע כל אחד מהם באופן אישי.
אבל אם יש שני אנשים או חמישה אנשים שהתאגדו כחברה, יש לפנינו תאגיד שנקרא חברה, ואז אפשר לתבוע את התאגיד ולא את האנשים הפרטיים שפעלו בשם החברה. אחרי שבחנו את השאלה האם יש לפנינו תאגיד, אנחנו עוברים לשאלה שנייה, והיא מה היקף הכושר של התאגיד לפעול פעולות משפטיות. אם מדובר בבן אדם חי, ההיקף הוא כמעט בלתי מוגבל, אבל אם מדובר בתאגיד, ההיקף הוא לא מובן מאליו. זה לא אומר שהוא יכול לפעול פעולות משפטיות בלתי מוגבלות. יש פעולות משפטיות שבכלל לא מתאימות לתאגיד. למשל, חברה של שני אנשים שייסדו חברה שהיא תאגיד והיא יכולה לפעול, אבל חברה לא יכולה להתחתן (חברת חשמל לא יכולה להתחתן עם רשות השידור). פעולת הנישואין היא פעולה משפטית.
פעולה זו מתאימה לאדם חי ולא מתאימה לתאגיד. תאגיד יכול לעשות עבירות פליליות ולקבל עונש, למשל שותפות או חברה או אגודה שיתופית יכולות להעלים מס או לגנוב. אלה עבירות פליליות שאפשר לקבל עליהן עונש. אדם יכול לעשות עבירה פלילית שנקראת ביגמיה אם הוא נושא יותר מאישה אחת. חברה לא יכולה לעשות עבירת ביגמיה. כדי שתהיה ביגמיה צריך שמעשה הנישואין יהיה בר-תוקף. אדם פרטי שעושה עבירה פלילית יכול לקבל עונש מאסר או קנס או צירוף. לעומת זאת, תאגיד יכול לקבל רק קנס. אי אשר לשלוח חברה כחברה לבית הסוהר. יש אנשים בתוך חברה שאפשר לתבוע גם אותם באופן פרטי וגם את התאגיד בכלל. לחברה יש כושר פעולה די רחב. סעיף מתוך חוק החברות: "חברה היא אישיות משפטית כשרה לכל זכות, חובה ופעולה המתיישבת עם אופיה וטבעה כגוף מאוגד". יש גופים שהם תאגידים והכושר שלהם לפעול עוד יותר מצומצם מאשר של חברה. למשל, רשות השידור היא תאגיד, שהחוק בעצמו יסד אותו וכתאגיד, החוק קבע שהיא אישיות משפטית שיש לה יכולת לזכות בזכויות, להתחייב בחובות ולפעול פעולות משפטיות. איזה פעולות משפטיות היא יכולה לפעול? הכושר של תאגיד ציבורי כזה לפעול מוגבל למטרות לשמן נוצר התאגיד. מה היקף הסמכות של ועד הבית? אך ורק מה שקשור לרכוש המשותף של הבית. אם ועד הבית יהיה בעל יוזמות ויחליט לקנות ספינה שתכניס כסף בשביל לשפץ את הבית, פעולה זו חורגת מהיקף הסמכות והכושר של הועד, ואם למשל לא יקיימו את החוזה לקניית הספינה, התביעה תהיה נגד חברי ועד הבית אחד אחד ולא נגד ועד הבית. בדרך כלל בכל חוק נמצא את המילה "אדם". כשכתוב "אדם", הכוונה היא גם ליצור חי אבל גם לתאגיד. לצורך החוק, גם חברה היא אדם, וגם שותפות, וגם רשות השידור. כל תאגיד נכנס למונח שנקרא אדם. זאת, אלא אם כן, ההקשר של המילה אדם באותו מקום לא מתאים לתאגיד. מתוך חוק החברות- זכות ההתאגדות: "כל אדם רשאי לייסד חברה". גם בנק הפועלים הוא אדם והוא יכול להתאגד עם חברה אחרת לחברה חדשה. יסוד חברה היא פעולה משפטית המתאימה גם לתאגיד.
אם חוק אומר שאדם שגנב למשל ישלם קנס וישב במאסר, חברה תיתן את הדין ותקבל עונש, אבל רק את העונש הרלוונטי שהוא הקנס. המאסר לא רלוונטי לחברה.
מעכשיו והלאה נתעסק רק עם תאגידים פרטיים. ובעיקר, מתוכם, בחברה ובשותפות. אישיות משפטית נפרדת תכונה אופיינית לתאגיד היא שיש לו אישיות משפטית נפרדת, נבדלת מהאישיות של החברים בתאגיד. לכן, אם למשל יש חברה שהשם שלה א.ב. בע"מ, ויש בה שני חברים, ראובן כהן ושמעון לוי (חברות מתבטאת על ידי החזקת מניות), אז החברה הזו שהיא תאגיד היא אישיות משפטית בפני עצמה ("אדם"). ראובן כהן, כמובן יש לו אישיות משפטית כי הוא בן אדם. אבל האישיות של ראובן ושמעון היא נפרדת מהאישיות של א.ב. בע"מ. לכן, כאשר א.ב.
בע"מ תעשה פעולה משפטית (למשל, התקשרות בחוזה עם יעקוב מזרחי שהיא רוצה לקנות ממנו את המשרד שלו) נעשתה בין התאגיד לבין יעקוב מזרחי, ולא בין יעקוב מזרחי לראובן או שמעון. הם בכלל לא שייכים לעניין. וזאת, אף על פי שיכול להיות שראובן כהן ושמעון לוי הם המנהלים בחברה והם המוסמכים לפעול בשמה והם אלה שניהלו את המו"מ עם מזרחי וחתמו על החוזה בשם החברה. מה נובע מזה? למשל, אם מזרחי יפר את החוזה ולא ימסור את המשרד שהתחייב למכור, מי יכול לתבוע אותו? התאגיד. אם ראובן כהן יגיש תביעה נגד מזרחי, ויהיה כתוב בתביעה ראובן כהן נגד יעקוב מזרחי, מזרחי יכול להגיד לשופט- תדחה את התביעה על הסף. כלומר, מבלי לבדוק אם הופר החוזה או לא. מדוע? מפני שתובע אותי מי שגם לפי החוזה הוא לא איש הדברים שלי. אני לא מכרתי לו את המשרד.
אני מכרתי לא.ב. בע"מ. במונחים משפטיים- מזרחי יכול לומר- ראובן כהן לא יריב שלי, אין יריבות בינינו. או בלשון התלמוד, בארמית- "לאו בעל דברים דידי את".
ראובן יכול לתבוע את מזרחי בשם התאגיד. האישיות של ראובן והאישיות של החברה נפרדות. התאגיד יכול לתבוע את מזרחי וראובן לא. הזכויות והחובות הנובעות מהפעולה המשפטית משויכות לחברה ולא לחברים. ראינו ביטוי לכך בעניין התביעה המשפטית. יש לזה ביטויים נוספים. למשל, אם מישהו ייתן מתנה לחברה א.ב. בע"מ, למי שייכת המתנה? לחברה. היא לא שייכת לראובן או לשמעון. אם מישהו יכתוב בצוואה שהוא מוריש לחברה את הדירה שלו, הדירה תהיה שייכת רק לתאגיד ולא לראובן או שמעון ואסור להם להשתמש בה למטרותיהם האישיות וגם אם ימכרו אותה הכסף שייך לתאגיד. הרכוש של התאגיד (שנרכש על ידי התאגיד או התקבל בירושה) שייך לתאגיד. לכן, החברים לא רשאים לעשות שימוש פרטי ברכוש השייך לתאגיד. אם מישהו גורם נזק לרכוש התאגיד, התובע לפיצויים יהיה התאגיד ולא החברים. התאגיד יכול להתחייב בחובות. למשל, יכול תאגיד לגרום נזק (למשל עוולת נזיקין שנקראת גניבת עין). מקור מצוי להתחייבות של חברה זה כמובן התקשרות בחוזה. ההתחייבות היא של התאגיד. צריך להקפיד לא לערבב בין האישיות המשפטית של התאגיד לבין האישיות המשפטית של החברים. אם חברה מחזיקה חמץ בפסח למרות החובה "למכור" אותו, או אם חברה תלווה למישהו כסף בריבית, האם חברי החברה עוברים על איסור חמץ או ריבית? הרי הכסף שהחברה מקבלת או החמץ שהיא מחזיקה אינו שייך לחברים אלא לחברה. האם התפיסה של תאגיד כאישיות נפרדת יכולה להיכנס לתוך ההלכה המוסלמית או היהודית, או שאלה מושגים של משפט חילוני ולא נוגעים להלכה?
תאגיד, כמו אדם פרטי, יכול להתחייב בחובות. למשל, על ידי כריתת חוזה עם מישהו. חוזה בדרך כלל מחייב כל צד בחובות ומזכה בזכויות. או למשל, על ידי עוולה בנזיקין. לכאורה, לפי מה שאמרנו עד עכשיו, מי חייב על המעשה של העוולה? רק התאגיד. אבל, כאן יש יוצא מן הכלל שאומר, שבמקרים מתאימים לא רק התאגיד יהיה חייב, אלא גם אורגן של התאגיד (כלומר- בעל תפקיד חשוב בתאגיד, כמו למשל מנהל בחברה). כאשר מדובר בעוולה בנזיקין, יכול להיות שגם האורגן יהיה חייב כלפי הניזוק. גם התאגיד יהיה חייב, כי המעשה הוא של התאגיד. למשל, עא'
4 07/89 צוק אור בע"מ נגד קאר סקיוריטי בע"מ ואח' –