1 00 ממ"ן 12: פסיכולוגיה התפתחותית (10493) שאלה 1
א.      תשובה ג': היכולות המוקדמות מקדמות הישרדות. ב.      תשובה ג': לתמוך בהנחה שהתינוק נקשר לאם בגלל צרכים של קשר וחום. ג.        תשובה א': העדפת גירויים אותם התינוק מסוגל לתפוס. ד.      תשובה ג': קליפת המוח איננה בשלה בינקות והזיכרון האוטוביוגרפי יעבור שינויים בהמשך. ה.      תשובה ד': התאמה והטמעה
1 5
שאלה 2
א.      תינוק עם דפוס היקשרות בטוח יחקור את סביבתו באופן בטוח ועצמאי, אך בד בבד ישתף את האם (או המטפל) בתגליות, כך שהאם הרגישה משמשת עבור הילד עוגן שממנו הוא יוצא לחקור את העולם. ב.      חרדת הזרים מגיעה לשיאה במיוחד סביב גיל 7 עד 10 חודשים. ג.        ההבדל העיקרי בין גישת המזג לבין גישת ההיקשרות הינו שבעוד שגישת המזג מדגישה בעיקר ההקשר הביולוגי, קרי את מאפייני ההתנהגות הביולוגיים-גנטיים המולדים כמקור להבדלים הבין-אישיים, גישת ההיקשרות שמה את הדגש על ההקשר של הסביבה הקרובה – איכות הטיפול ההורי ובכלל זה –
מצוין 30 שאלה 3
הערה: בגלל הקשר בין סעיפים א' ו-ב' בשאלה, בחרתי לכתוב תשובה מקיפה הכוללת את שני הסעיפים ומקשרת ביניהם. אבדוק זאת כך אך להבא כהכנה לבחינה חשוב להפריד. אפשר לחזור על דברים, גם אם מרגיש מיותר. בודק הבחינה (שאינו בהכרח אני…) יכול לחשוב שהשמטת תשובה.
הקטע מוזכר בהקשר של העברת דפוסי היקשרות, המכונה בעגה המקצועית "העברה בין-דורית". הכוונה היא שלמרות שההיקשרות אינה תכונה גנטית, היא מועברת מדור לדור בצורה חברתית באינטראקציה בין ההורה לילדיו, ולפיכך ישנה הסתברות גבוהה שדפוס ההיקשרות (חרד או בטוח) של הורה עובר לבניו, ואח"כ לבני בניו וכן הלאה. לפיכך סביר שימצא אדם עם דפוס היקשרות חרד כאשר הוריו, או אפילו סביו, –
תשובה מצוינת 40 שאלה 4
לפי תיאוריית הספרציה-אינדיבידואציה של מרגרט מאהלר, השאיפה ההתפתחותית של כל ילד היא לעבור את תהליך הלידה הפסיכולוגית, כלומר להגיע למצב שהוא מבין שהוא נפרד (ספרציה) ושונה מאימו (אינדיבידואציה). תהליך זה נפרש על פרק זמן ויש בו מספר שלבים, והראשון שבהם הוא השלב האוטיסטי-הנורמלי שמהווה שלב מקדים ראשון ללידה הפסיכולוגית. לפי מאהלר, שלב זה הנמשך מהלידה ועד גיל חודש, כרוך בניתוק מהעולם, ללא נפרדות והבחנה באחר, במצב של חוסר תקשורת, בחוסר אונים ובתלות מירבית בהורה. –
15 יפה