מטלת ממן 11:  טל תירם- ת.ז 039484076
קורס : מושגי יסוד ביחסים בינ"ל שאלה 1 :
בתחום היחסים הבינלאומיים מסכימים, שהדרך הטובה ביותר להבים את הפוליטיקה העולמית היא להתמקד באחת או יותר משלוש רמות ניתוח:
1.       ניתוח ברמת היחיד: מפרט על מאפייניו האישיים של בני האדם- אזרחים ממוצעים שלהתנהגותם תוצאות פוליטיות חשובות, וכן מי שאחראים על קבלת החלטות חשובות בשם המדינה ובשם שחקנים שאינם מדינות.
1 .            ניתוח ברמת המדינה:  כולל את היחידות המוסמכות לקבל את ההחלטות המסדירות את תהליכי מדיניות החוץ של מדינות ואת התכונות הפנימיות של אותן מדינות ( למשל, סוג המשטר שלהן, רמת עצמתן הכלכלית והצבאית ומספר קבוצות הלאום), המעצבות ומרסנות את החלטות מדיניות החוץ של מנהיגים.
הניתוח ברמת המדינה כולל, למשל, את התהליכים שבאמצעותם מדינות מקבלות החלטות בענייני מלחמה ושלום ואת יכולותיהן להוציא את החלטותיהן אל הפועל.
1.            ניתוח ברמה הכלל עולמית: עוסק בפעולות הגומלין של מדינות ושל שחקנים עולמיים שאינם מדינות, שהתנהגויותיהם מעצבות בסופו של דבר את המערכת הפוליטית הבין לאומית , וברמות הסכסוך ושיתוף הפעולה המאפיינות את הפוליטיקה העולמית. יכולתן של מדינות עשירות להכתיב למדינות עניות את החלטותיהן כלולה בצדק בניתוח ברמה הכלל עולמית.
וכך גם יכולתו  ( או אי יכולתו ) של האו"ם לקיים שלום.
בשגרו את חיילי רוסיה לסוריה בספטמבר חיזק פוטין את תדמיתו כאיש מעשה וכמנהיג המשיג תוצאות. הַשוו זאת לתדמיתו של הנשיא האמריקני ברק אובמה. יום לפני הפיגועים בפריז, אובמה בישר שדאע"ש "הוכל", משמע האסטרטגיה של אובמה מצליחה.
בשבוע שלאחר מכן, באנטליה, הבהיר לעמיתיו המנהיגים שאם הם מצפים למעשים רבים יותר במאבק נגד דאע"ש מוטב שיישאו את עיניהם אל עצמם, לא אל ארצות-הברית. "עוד מדינות", אמר, "צריכות להזרים את המשאבים שמלחמה זו תובעת". אסטרטגיית אובמה עיצבה את המשבר בסוריה בשלל דרכים נסתרות, שאחת החשובות בהן היא הכשרת השטח לבואו של ולדימיר פוטין כשחקן מרכזי במזרח התיכון, ועל-ידי כך להכתרתו העצמית של פוטין כמושיעה של אירופה.
2 .       רמת הניתוח המתאימה לגעתי  על מנת לחקור את השפעת מעורבותה הצבאית של רוסיה בסוריה (בקיץ 2015), על יחסי ארה"ב- רוסיה- היא רמת ניתוח ברמה המדינית. יפה, אם כי ההנמקות לבחירה, לא ממש מלאות-
27
שאלה 2:
הגורמים המשפיעים על הדימויים והתפיסות בתחום הפוליטיקה הבינלאומית הם:
הצרכים, הדחפים והנטיות הפסיכולוגיים שלנו ( למשל אמון ואי אמון) המוטבעים באישיותנו כתוצאה מחוויות הילדות המוקדמת.
תמונות היחסים הבין לאומיים המצטיירות בעניינו כפי שעברו דרך מסנו החברות או ההשכלה שהקנו לנו בילדותנו.
דימויי ההסטוריה העולמית שעיצבו במוחנו המורים והספרים שאנו חשופים אליהם.
דעות על המתרחש בעולם שהביעו עמיתים שאנו מרבים להתראות עמם, כמו חברים קרובים.
עמדות שהביעו מעצבי מדיניות, מדעני מדינה, ואחרים שאנו מעריכים את מומחיותם.
עמדות שאנו תופסים ותפקידים שאנו ממלאים בחיינו היומיים.
אמצעים אשר יוכלו למנוע מאיתנו מללקות העיוותים באשר לתפיסת המציאות הם:   אני מאמינה – שאף על פי שקשה לשנות גישות חשיבה, אמונות שגדלנו והתחנכנו עליהן- יש חשיבות עצומה לידע. לבדיקה של דברים. לבחינה מחדש של החלטות או עמדות נחרצות. ישיבה עם אנשים שדעתם מנוגדת לדעתי, סיעור מוחות והעלת שאלות- שתשובה עליהן תגרום לבחינה מחודשת של הדברים- עשוייה למנוע מאיתנו ללקות בעיוותים באשר לתפיסת המציאות.
כאן, היה מקום להרחיב ולהעמיק מעט יותר.
26-
שאלה 3 :
הליברליזם- התיאוריה ששלטה בעולם הפוליטי מהשליש השלישי של המאה ה-19 עד מלחמת העולם השנייה. התיאוריה אומרת שהאדם " טוב מנעוריו".
שוחרי שלום. משתפי פעולה. מלחמות הן מיותרות לדעתם. האדם יכול לשבת לדיון ולפתור בעיות . בנוסף, עקרון המוסריות הוא חשוב ביותר. יש להקריב את האינטרס הלאומי על מנת שהמוסר יגבר.
הליברליזם- שם דגש במניעת " הכוונת יתר של המדינה". מניעת מצב שבו המדינה קובעת לנו- במקום שהיא תשרת אותנו.
הרוע בעולם הוא בגלל מוסדות רעים שמכריחים אותנו להתנהג נגד האופי שלנו. על מנת לתקן את העולם- יש צורך לתקן ראשית את המוסדות. ריאליזם- תיאוריה ששלטה אחרי מלחמת העולם השנייה.
ההיפך הגמור מהליברליזם. שינוי מן הקצה אל הקצה. בני האדם הם יצורים רעים לטענתה, שליליים, תוקפניים, תכמנים, כל מה שמעניין את בני האדם הוא איך להרע אחד לשני.
יצורים בוגדניים.
מה שצריך להדריך את המדינה הוא האינטרסים שלה- ולא המוסר.
האינטרס הוא של הלאום- לא של הפרט. זכות הקיום של הפרט- הוא רק במידה והוא משרת את המדינה. יש למקסם את האינטרס הלאומי ע"י עוצמה צבאית. ישנה מציאות שלישית- שהיא שילוב בין ליברליזם לבין ריאליזם ונקראת :" ניאו-.." ( ניאו= חדש) ניאוליברליזם- ליברליזם חדש הוא זרם מתון יותר  ל"ליברליזם". ההבדל בניהם – הוא שהניאו ליברלזים טוענים- שהליברליזם המקורי הוא פילוסופיה. מהות האדם. הניאוליברליזם- מתרגמים את הפילוסופיה לתיאוריות יישומיות. אופן התנהגות מעשית. ניאוריאליזם- במקום עוצמה ( כמו הריאליזם) הם מדברים על בטחון.
בטחון- בא לידי ביטוי גם בדברים לאוו דווקא צבאיים- חינוך, כלכלה, אוכלוסייה מגובשת.
שחררו את הריאליזם מכיוון הצבא- לאזרחים.
בעולם שסובל מטרור שהגיע לכל פינה, אני חושבת שהשקפת העולם הניאוריאליזם מיטיבה לתאר את המציאות הבינלאומית. יותר ויותר פיתוחי נשק, סכסוכים בין מדינות, צבאות שמתחמשים וכו- ופחות ופחות דינוים סביב שולחן על הסכמי שלום, שקט ובטחון עולמי.
ראי ההערה לתשובה לשאלה הראשונה-
17
שאלה 4:
תיאוריה – מערכת הנחות הטוענת לקשר בין  משתנים או בין תנאים , והמוצגת כדי לתאר, להסביר, או לנבא תופעות, ולהעלות הצעות לשינויים חיוביים שיש לחולל, כדי להגשים עקרונות מוסר מסויימים.
התיאוריה  מנסה להסביר תופעות כלליות או דחפים כלליים, ולא מקרים יחודיים או בודדים של התופעה הכללית שהם חלק ממנה.
לדוגמא: תיאוריה שתוכל לנבא מלחמה באורח מהימן וללמד מנהיגים מה הם קווי הפעולה הטובים ביותר למנוע אותה.  5, אם כי מעט חסר.
גיאו פוליטיקה –  הוא תחום מחקר המנתח את מערכת היחסים הבינלאומיים מנקודת מבט גאוגרפית.‏ הנחת היסוד המרכזית של הגאופוליטיקה היא שמיקומה של מדינה, גבולותיה והטופוגרפיה שלה, מהווים גורמים משמעותיים בעיצוב מדיניות חוץ שלה. הגאופוליטיקה שואפת לספק הסברים להתרחשויות הבינלאומיות, וכן אף לחזות אותן במידת מה. 5
מדיניות גבוהה- הסוגיות הקשורות ליחסים הצבאיים , הבטחוניים והפוליטים של מדינות. מתמקד -בשלום ומלחמה.
5
חסר מושג.