עבודה סמינריונית-נשים בתנועות המהפכניות ברוסיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , , , , , ,
שנת הגשה 2013
מספר מילים 4370
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

נשים בתנועות המהפכניות ברוסיה תוכן עניינים
מבוא
3
השנים המוקדמות
4 פמיניזם
6 ניהיליזם 9
מהפכנות
1 2
טרור
1 7
סיכום
2 1
ביבליוגרפיה
2 2
בעבודה אשתמש בשני מקורות מחקריים עיקריים: מאמר של ברברה אלפרן אנגל, וכן תזה שנכתבה על הנושא. בנוסף אדגים את מהלך הדברים באמצעות מקורות בני התקופה, ובעיקר חיבורה של ורה פיגנר. חילקתי את תקופת המחקר לארבעה חלקים על פי מאפיינים חברתיים בולטים: הפמיניזם, הניהיליזם, המהפכנות והטרור.
לא ניתן כלל לדבר על מהפכנות נשית, או כל פעולות קיצוניות מצד הנשים, לפני שנות השישים של המאה ה-19. למעשה, במה שנחקק בהיסטוריה המהפכנית הרוסית, כמאמץ ההתנגדות הראשון לקיסרות, מרד הדקבריסטים, כלל לא השתתפו נשים.
            מעמדן של הנשים במחצית הראשונה של המאה, היה בעייתי. כל אישה, ללא קשר למעמדה, הייתה נתונה לחיי המשפחה באופן מוחלט. על אף שעל פי חוק, הייתה יכולה אישה לרשת רכוש, לא היו לה כל זכויות אחרות. בנות המעמד הנמוך, סבלו מאלימות קשה ועבודות פרך, לצד החובה של גידול הילדים. בנות המעמד הגבוה, האצולה, זכו לתנאים רק מעט טובים יותר, הן זכו לחינוך בסיסי, ולמדו לקרוא ולכתוב.             בשנת
1 861, החל הצאר אלכסנדר השני ברפורמה משמעותית; שחרור הצמיתים. ערב הרפורמה, 44.5% מהאוכלוסייה היו צמיתים. עם סיום מלחמת קרים, התברר יותר ויותר כי הצמיתות, הינה שיטה כלכלית לא יעילה; בעלי אדמות רבים, בייחוד אלו אשר לא היו להם אדמות רבות, התקשו לספק לצמיתים שלהם מזון, וצברו חובות גדולים. לצד זאת, החלו התקוממויות איכרים להיות נפוצות וחמורות יותר מבעבר, והתחוללו בריחות צמיתים שהגיעו לעיתים למאות או אלפים בבת אחת.
שחרור הצמיתים כמו גם רפורמות חברתיות אחרות באותה התקופה, הביאו לבעיות רבות וחדשות עבור האוכלוסייה הרוסית. השינויים הכלכליים שנכפו על האוכלוסייה הרוסית, השפיעו על המבנה המשפחתי. המשפחה התקשתה לעמוד בדרישות הכספיות, ונשים רבות, רווקות או אלמנות מצאו עצמן חסרות כל, ונדרשו למצוא מקורות פרנסה. נשים אלו הצטרפו לנשים אחרות, מעודדות מרוח התקופה, שנטשו את משפחותיהן בחיפוש אחר חיים טובים יותר. נשים רבות היגרו אל הערים, מספרן של הנשים המחפשות עבודה, זינק באופן חד באותה התקופה.  נשים אלו, נתקלו בבעיות בצאתן לחיים העצמאים. על מנת שיתאפשר לאישה לחיות לבד, היה עליה לקבל את אישורו של האדם שהחזיק באישור המגורים שלה, בדרך כלל מדובר היה באביה באם הייתה רווקה, או בבעלה אם נשואה. לא מעט הורים סירבו להעניק את האישור ההכרחי למגורים מחוץ לבית. בנוסף, הדיור בערים היה יקר מאוד, והיה קשה לנשים למצוא פרנסה. ראשית, משום שמקומות העבודה היו מועטים, ושנית משום שלנשים הייתה חסרה ההכשרה וההשכלה למרבית המשרות. עבור אלו שמצאו מקומות עבודה, התנאים היו לא טובים; יחס גרוע ומשכורות נמוכות שהקשו מאוד על הקיום.