פרה-סמינריון, יחסי עבודה, שביתת הסגל האקדמי 2001

מוסד לימוד
סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2002
מספר מילים 3900
מספר מקורות 21

תקציר העבודה

נושא: שביתת הסגל האקדמי 2001
קורס: יחסי עבודה תוכן עניינים
מבוא – 3
עילות לסכסוך – 4
עמדות הצדדים בסכסוך -. 5
עמדת הארגון הסגל האקדמאי הבכיר .. 6
עמדת משרד האוצר –.. 6
תהליך משא ומתן . 6
סקירה קצרה של התפתחות האירועים . 6
הסכם הפשרה והישגים של השביתה .. 7
השפעת השביתה על הסביבה –… 8
סיכום ומסקנות … 9
הערות 10 בבליוגרפיה – 11
מבוא
"רק הפרטת המוסדות ההשכלה הגבוהה תביא לייעול ולתחרות במערכת. הלאמת אוניברסיטאות מקור לאי שקט תעשייתי ולשביתות. הלאמה – סיבה לפוליטיזציה של המערכת ההשכלה הגבוהה…
לפני שנים רבות חתמו האוניברסיטאות על עסקת שטן והפכו לחלק מסקטור הממשלתי, בתמורה קיבלו התחייבות הממשלה לממן אותן ישירות מתקציב המדינה… כל ההצעה להפרטה נדחתה." ישנו כלל בלתי כתוב כי בכל תחילת שנת הלימודים באוניברסיטאות ישנו חשש לאי פתיחתה של שנת הלימודים כסדרה. מבחינה אסטרטגית זהו הזמן הכי מתאים עבור הארגון הסגל האקדמי הבכיר (להלן: מרצים) לנסות ולדרוש שינוים בהסכמי השכר ו/או לתבוע זכויות אחרות.
שנת הלימודים נובמבר 2001 אינה יוצאת דופן. זה אינו מפתיע כלל כי גם בנובמבר 2001
איומים של שביתת המרצים הורגשו באוויר. חששות אלה באו לידי מימוש בהשבתת תחילת שנת הלימודים בסמסטר נובמבר. על מנת למצוא פתרון הולם למצב ש נוצר נדרש קיום משא ומתן בין הסגל האקדמי השובת ומשרד האוצר.
"יו"ר ועדת החינוך זבולון אור-לב קרא לראש הממשלה ולשר האוצר להתערב במו"מ להשגת הסכם שכר חדש ולהימנע מפגיעה בסטודנטים". המשא ומתן המקדים לא סיפק את דרישותיהם של המרצים וביום א' 4/11/01 הושבתו הלימודים באוניברסיטאות. על מה השפיעה השביתה? כמובן בעיקר על הסטודנטים, כוון שהרצאות לא התקיימו ושיעורי מעבדה ותרגילים התקיימו באופן חלקי. כפי שנראה בהמשך הסגל האקדמי יצא אף הוא פגוע מקיום השביתה. שביתת המרצים נמשכה כחודש ימים, ולמרות הזמן הממושך התוצאות לא היו מזהירות. המרצים זכו לתמיכה ציבורית מועטה ביותר בשביתתם. אפילו "שרת החינוך לימור לבנת לא יצאה בשום הודעה פומבית…" המרצים השובתים קיוו להגיע להישגים גבוהים בהיסתמך על הצלחות העבר, השביתות של שנים קודמות הסגל האקדמי, במיוחד השביתה שהתרחשה במשך סמסטר חורף 1994, אשר הניבה תוצאות רצויות מבחינת המרצים.
 להלן טבלת השביתות הקודמות באקדמיה:
תקופה משך השביתה השובתים תביעות עיקריות הישגים סמסטר חורף 94
75
ימים סגל הבכיר פיצוי על שחיקת השכר שכר הסגל האקדמי הועלה ריאלית בכ-40% והוצמד למדד שנה אקדמית 96
5
חודשים סגל הזוטר באוניברסיטת ת"א שכר לשנת עבודה מלאה הדוקטורנטים קיבלו שכר עבור 12 חודשים. שכר המאסטרים הועלה.
ינואר 2001
שבוע סגל הבכיר תוספת שכר המרצים הפסיקו את השביתה כדי לראות מה יהיו ההישגים במגזר הציבורי.
הטבלה ממחישה את הניסיון הלא מוצלח לשביתה בתחילת השנה (2001) מאחר והמרצים נאלצו להפסיקה. החלטה על הפסקת השביתה באה על קרע הרצון להמתין ולראות את תוצאות הישגי המגזר הציבורי. תוצאות אלה היוו בסיס לשביתה נוספת, בסוף שנת 2001, על רקע דרישות לפיצוי על שחיקת הכשר.
בעבודתי זאת, אבחן ואמחיש מספר נקודות:
1.   מדוע המרצים שובתים? האם השביתה שלהם מוצדקת על רקע המשבר הכלכלי במשק העולמי בכלל ובמשק הישראלי בפרט?
2.   האם באים לידי מימוש במציאות, ציפיות המרצים משביתה ככלי להגנה על האינטרסים סגל האקדמי מול משרד האוצר? האם נכון לטעון כי השביתה כביטוי מעשי לתיסכולם של המרצים פוגעת בעצם בסטודנטים והסגל האקדמי כאחד?
3.   אבדוק את עמדות הצדדים במו"מ ואת הישגי השביתה.