העבודה סוקרת את מלחמת המפרץ, מטרותיה ומהלכיה תוך התייחסות לרקע של מדינת ישראל ומשמר הרפובליקה, מהלכי המלחמה, סקירה ארטילרית הכוללת את האיום הכימי ואסטרטגיות. כמו כן ישנה התייחסות לגורם המגשר – ארה"ב, בהתערבות במלחמה, הן פיסית והן מדינית במבצע "סופה במדבר" ומהלכי בעלות הברית כנגד עיראק. חלקה הראשון של העבודה מקנח בסיכום המלחמה ולקחי צה"ל […]
תקציר עבודת מחקר זו מבקשת לעסוק בשילובם של שלושה נושאים: טרור, מוסר ועיראק. נושאים אלו עלולים להראות עמוסים וכוללנים, אך העבודה תצביע על התמקדות מסויימת. שאלת המחקר הינה כדלקמן: "האם הטרור בעיראק לאחר נפילת סדאם חוסיין הוא מוסרי?" דיון בשאלה זו ונסיון מתן תשובה אינם פשוטים. מוסר על כל ענייניו מהווה דיון פילוסופי, שעשוי להיות […]
תקציר עבודה זו מבקשת לעסוק בסוגיית החלטתה של ארה"ב לצאת למלחמה מול עיראק ב-15.1.1991. מלחמת המפרץ פרצה לאחר פלישת סדאם חוסיין לכווית ב-2.8.1990. סדאם פלש לכווית תוך הפרת החוק הבנ"ל וכבש אותה ביומיים. לאחר מעשה זה ארה"ב יצאה למלחמה כנגד עיראק בראש מדינות הקואליציה. שאלת המחקר הינה: מדוע ארה"ב החליטה לצאת למלחמה בעיראק? מה היו […]
תקציר עבודה זו מבקשת לעסוק באופי השפעתה של ארה"ב על תפיסת הבטחון של עיראק. פרק הזמן הנבחן הוא החל מתום המלחמה הקרה- קרי סוף שנות ה-80 ותחילת שנות ה-90 של המאה ה-20 וכלה במלחמת עיראק 2003. העבודה תבקש להציע, כי בתקופה זו ארה"ב היוותה את הכוח העוצמתי והמשפיע ביותר בעולם באופן יחסי לשאר המדינות. לארה"ב […]
מבוא "אנחנו {הישראלים} לא מקבלים פקודות מהם {האמריקאים}, אנחנו מתייחסים בהבנה לבקשות שלהם" (קירשנבאום,2005). עובדת קיומה של מערכת יחסים מיוחדת בין ישראל ומעצמת העל ארצות הברית אינה נסתרת מהעין, ומשלבת בחובה אינטרסים פוליטיים, אידיאולוגיים, ביטחוניים, אסטרטגיים, וערכים אידיאלים משותפים. יחד עם זאת אין מדובר במערכת יחסים סימטרית, וההפך הוא הנכון זוהי מערכת יחסים א-סימטרית. בעבודה […]
מבוא "למה נקטנו פעולה כנגד כווית? צדאם חוסיין הטה את גופו קדימה. מבטו הנוקב היה נעוץ במראיינו הבריטי. שפתיו פרכסו ברוגזה כמעט לא מורגשת על השאלה המיותרת הזאת, אולם נעימת קולו נשארה רגועה. הוא ידע שהוא פונה לקהל מערבי, והיה נחוש בהחלטתו להביא את המסר שלו בפניו באורח הברור ביותר, בלי כל התגרות. "נקטנו פעולה […]
בשחר ימיה של מדינת ישראל, בתקופה של מלחמת קיום, עוצבה הדוקטרינה הצבאית הישראלית. למרות מיתוס "מלחמת אין ברירה" שרווח בציבור הישראלי, הדוקטרינה הישראלית היתה התקפית באופיה, ולא הגנתית, ושאפה למלחמות בזק אשר מועתקות במהירות האפשרית אל שטח האויב. בשנת 1991 תקפה עיראק את ישראל בטילים ארוכי טווח, כחלק מעימות כולל אליו נקלעה במפרץ הפרסי. בניגוד […]