בעבודה זו בחרתי לבחון את נושא הסיכולים הממוקדים בכמה מישורים הבאים לידי ביטוי בשאלת המחקר. חלקה הראשון של שאלת המחקר הוא השאלה כיצד מסקרת התקשורת הישראלית את ה"סיכולים הממוקדים". חלקה השני הוא כיצד תופס הציבור הישראלי את הסיקור התקשורתי של אירועים אלו? וחלקה האחרון הוא כיצד משפיע אופי הסיקור על דעת הקהל הישראלי כלפי פעולות […]
מתוך מכלול האפשרויות והשאלות המרתקות שעולות ממקרה חיסולו של שחאדה ביקשתי להתמקד בכמה היבטים הנחלקים בעבודה לשלושה חלקים . החלק הראשון עיקרו הצגת הנושא ברמה העובדתית- מהם סיכולים ממוקדים, הצגת הפרשה, האיש, התגובה הציבורית, דבריו של חלוץ, ההתנהלות המשפטית ששיאה בהחלטה להקים את ועדת החקירה. החלק השני עוסק בסיקור התקשורתי ברמה התיאורטית: תקשורת כמעצבת מציאות, […]
לאור העלייה בגל פעולות הטרור עם תחילת התקוממות הפלסטינים בספטמבר 2000, הנקראת גם "אינתיפאדת אל-אקצה", נפלה החלטה משותפת בין מדינת ישראל וצה"ל להרחיב את פעולות חיסול המפגעים. פעולה מסוג זה זכתה לכינוי "סיכול ממוקד" כעניין הגנתי-כירורגי. לאקט זה מטרה ברורה- מניעת השלמת פעולת טרור אגב הנחתת מכת מחץ במפגע העומד לפעול. לשם השלמת הסיכול הממוקד […]
סיכול ממוקד:התנהגות צה"ל, נזק אגבי ותגובה קיצונית משמאל: דיון מוסרי והמקרה של סלאח שחאדה עבודה סמינריונית ספטמבר 2007 תוכן העניינים מבוא תנועת יש גבול" פעילות "יש גבול" כנגד מפקדי צה"ל 2005-2006 דיון מוסרי סיכום ביבליוגרפיה נספח 1 : עתירה לבג"ץ נספח 2 : פסק הדין בבג"ץ 769/02 הוועד הציבורי נגד העינויים בישראל נגד ממשלת ישראל […]
א. הפרה צפויה: סע' 17 לחו"ח תרופות קובע כי קיימות נסיבות בגינן ניתן לראות את החוזה כמופר אף שטרם הגיע מועד קיומו (גילוי דעת ונסיבות העניין, בהתנהגות/במילים). סע' זה מקנה לשלמה זכות יתירה נוספת על הזכויות הרגילות, הזכות לתבוע גם לפני הגיע מועד הקיום. מהעיקרון הכללי של תום הלב נגזר כי החיוב הקיים בין הצדדים […]