1 . א)  החברה האתונאית במאה ה- 5-6 לפנה"ס סבלו ממציאות כלכלית חברתית קשה מאוד בעקבות משטר מדיני אוליגרכי.
משטר שנוהל ע"י מעטים ששלטו במשרות הפוליס וקרקעות רבות של משפחות מיוחסות ובני אצולה.
באותה תקופה משפחות העניות של הפוליס היו משועבדות למשפחות העשירות.  העניים היו עובדים בשדות העשירים ובשעת הצורך היו מלווים כספים מהעשירים ובמצב ולא יכלו להחזיר ניתן היה לשעבד אותם ואת משפחתם.
בשל הבעיות החברתיות והמדיניות החמירו, השנאה של העניים לעשירים החריפה והחשש לפריצת מהפכה מצידם גברה, נבחר  סולון שהיה נודע ומקובל על פני כל המעמדות. סולון היה הדמות שמתווך בנוסף להיותו שליט, השתייך למעמד הבינוני וניהל מאבקים רבים מול האריסטוקרטיה והשלטון האוליגרכי באותה תקופה. סולון ניחן ביכולת הקשבה ויחסי אנוש טובים.
בכניסתו לתפקיד חוקק רפורמות בשלושה תחומים משמעותיים: תחום חברתי כלכלי, תחום פוליטי ותחום חוקי-משפטי.
להלן תיאור משטר המדיני/פוליטי של סולון:
· שינוי משטר האוליגרכי למשטר "טימוקראטי", שייעודה: ליצור שלטון שיש בו זכויות וחובות ומתבסס על גודל הרכוש הקיים לאזרח.
בנוסף התבסס על שיטת חלוקת האזרחים לארבעה מעמדות כפי שהיה לפני וייחס לה משמעות פוליטית וזכות לכל אזרח בהתאם לגודל ההכנסה השנתית שלו ואפשר לאזרחים דרך השיטה להגיע לעמדות פוליטיות בפוליס. האזרח לא היה חייב להיות אריסטוקרט כדי להיבחר לתפקיד פוליטי. אפילו המעמד הנמוך ביותר "תטים", שאין להם די כסף כדי להיבחר לשום מוסד מדיני עדיין יכלו להשתתף באסיפת העם ובבית הדין העממי. המעמדות לפי שיטת סולון:
"פנטאקוסיומידימנוי" – אנשי המעמד העליון, רמת ההכנסה השנתית שלהם נעה מחמש מאות מידות ומעלה.
"היפייס" – "פרשים" – אזרחים של הפוליס, רמת ההכנסה השנתית שלהם לפחות 300 מאות מידות ומעלה זאוגיטים –בעלי משקים קטנים, איכרים, חיל רגלים ששירתו בצבא, רמת ההכנסה השנתית שלהם לפחות מאתיים מידות.
תטים – אנשי מעמד הנמוך ביותר והיו שכירים, רמת ההכנסה הייתה נמוכה ממאתיים מידות. שירתו בצבא של הפוליס.
· מועצת ה-400: מועצה חדשה שסולון הקים, שתפקידה היה להכין דיונים להצגה בפני אסיפת העם. מועצה זו כנראה הייתה אמורה לנטרל את כוחו של …