הפיסול היווני בתקופה הקלאסית אל מול הפיסול היווני בתקופה ההלניסטית - עבודת בית, במסגרת הקורס מבוא לתולדות האומנות, תש"פ, סמסטר א', מועד ב' (הגשה מקוונת)

תקציר העבודה

 

עבודת בית, במסגרת הקורס מבוא לתולדות האומנות, תש"פ, סמסטר א', מועד ב' (הגשה מקוונת)

מוגש למרצה: על ידי: מספר תעודת זהות:

 

בסעיף זה אדון בפיסול היווני בתקופה הקלאסית לעומת הפיסול היווני בתקופה ההלניסטית – מבחינת הדמיון ובשוני בין ארבעה פסלים, שניים לכל תקופה, תוך התייחסות לנאמנות למציאות ולתקופה – ביצירות האומנות בתקופה היוונית הקלאסית, בעיקר ביצירות המפוסלות, באו לידי ביטוי אידאל המבוסס על איפוק והתעלות הרגש. האיפוק הרגשי, המתבטא בעיצוב הפסלים בתקופה היוונית הקלאסית הנו בהתאם לאידאל היופי וההרמוניה הפלסטית של הדמות וביטוי התנוחה הטבעית של הדמות[1]. יתר על כן, לתפיסת התקופה היוונית הקלאסית, סוגיית הפרופורציה, היחסיות מבחינת מידות איברי הגוף, הסימטריה וההרמוניה הנם מהותיים מבחינה תרבותית.[2]. האידיאל היווני, אשר מרתק את מעריצי האומנות של התקופה היוונית – קלאסית, הנו מופשט ומוכלל באופן המאפשר להפוך את האידאל לסמל. עם זאת, ניתן לטעון, כי היופי בעירום של הפסלים באותה התקופה, יש בה כדי לפגוע במהוגנות. מצד אחד, היופי היווני מאחד את הגוף והנפש. מאידך, נטען כי יש לנקות את הפסלים מחושניות באמצעות הצנעת אזורים בפסל הנחשבים למוצנעים במטרה למנוע עוררות חשק מיני

 

א. 1. זורק הדיסקוס – פסל יווני מברונזה מהתקופה היוונית הקלאסית שנוצר על ידי מירון[1]. מיקומו אינו ידוע. גובהו 1.55 מטרים והוא מציג אתלט יווני בעל מבנה שרירי ומפותח המשתתף בתחרות זריקת דיסקוס – ענף ספורט מקובל במסגרת המשחקים האולימפיים של אותה התקופה. התנוחה הסיבובית של הדמות המפוסלת יוצרת תחושת תנועה

. 1. הקאנון של פוליקליטוס – מדובר בפסל אופייני לתקופה היוונית – קלאסית שמיקומו אינו ידוע. הדמות הנה גברית, עומדת ניצבת עירומה לחלוטין, במצב של בין עמידה להליכה, ונושאת רומח. ביצירה זו מבוטא האידאל, לפיו…