בכדי להיות בעל זכות להגדרה של 'עם ילידי' יש לעמוד בתנאים של הוכחת המשכיות היסטורית לפני הקמת המדינה הריבונית. על העם הילידי לזהות עצמו כקולקטיב נפרד ונרדף מהכלל, כמו כן עליו להראות רצון להמשכיות של שוני תרבותי. הילידים האוסטרלים הנקראים אבוריג'ינים, עומדים בתנאים אלו. אולם, ייחודם הוא בקדימות בנוכחות ובשימוש בטריטוריה על פני מימד הזמן. למרות הקשר החזק בין הילידים האוסטרלים לאדמתם, גם הם- כמו עמים ילידיים אחרים- נושלו מאדמותיהם. ברפרט זה, אנסה לעמוד בעיקר על השינויים שחלו בחברה האבוריג'ינית באוסטרליה בעידן הפוסט מודרני. ראשית אציג את מידת אמיתותה ההיסטורית של המיתולוגיה הילידית האבוריג'ינית, לאחר מכן אדון בגורמים "מדכאי" ומשמרי מסורת. בהמשך אציג את התפיסות המוטעות מצד "התרבות הפולשת" שביססו את נישול העם היליד מאדמתו ואת התמורות שחלו באותן תפיסות במרחב המדיני הריבוני. לבסוף, אציג בקצרה בעיות רלוונטיות המתקיימות בחברה האבוריג'ינית העכשווית שמערערות את הזהות הילידית. טענתי היא כי הטיפול העולמי, בפרט באוסטרליה, בזכויות עמים ילידים לוקה באמביוולנטיות רבה. מחד, הוא מעניק זכויות שנושלו מהעם הילידי. מאידך, אופן הענקת זכויות אלו והשלכותיהן, מייצרות התדרדרות פיזית ומנטאלית בקרב העם הילידי.
1. "מיתוס מול מציאות"- ארכיאולוגיה ומיתולוגיה
1 .1. המיתולוגיה כמייצרת ומשמרת היסטוריה
1 .2. פרדוקס ילידי- דיכוי והחלשת המסורת מתוך הרצון לשימורה
2 . הגדרות ראשוניות בעייתיות
2 .1. הכרה של המדינה הריבונית את האבוריג'ינים כילידים אוסטרלים
2 .2. הכרה ממשלתית בזכויות בעלות על קרקע (קניין ילידי)
3 . בעיות רלוונטיות
3 .1. שימור המסורת מול רצון/כפייה להיטמעות
4 . סיכום ברפרט זה ניסיתי לעמוד על התמורות שחלו בקרב החברה הילידית האוסטרלית מעת פלישת 'האדם הלבן' ליבשת. לעניות דעתי, אין כל ספק שהאבוריג'ינים זכאים לזכויות של עמים ילידיים כהמלצת ה-UN. המיתולוגיה והארכיאולוגיה מחזקות זו את זו בטענה כי אכן האבוריג'ינים הם התושבים המקוריים של היבשת. ניתן לומר כי העידן הפוסט מודרני ניסה לתקן את העוול שגרם האימפריאליזם והקולוניאליזם על ידי ניסיון לשיפור חיי העמים הילידים. ישנה אמביוולנטיות רבה באמירה זו, הענקת זכויות המאפשרות שימור תרבות ומסורת ילידית דרשו מהאבוריג'ינים "להיכנס" למימד שמונע מגישה אירופאית הזרה להם. לפי דעתי, האבוריג'ינים הצליחו בשימור מסורתם. החשיבות התרבותית הילידית התמקדה במקום, אדמה וקרקע ואכן, זכויות לבעלות על קרקעות רבות הוחזרו לבעליהם הילידיים על ידי המדינה הריבונית. האמביוולנטיות המתגלמת בהצלחה זו נראית במציאות של חיי עוני מחפירים ובמעמד של "תושבים סוג ב'" על אדמה שהם שייכים אליה.