ניתוח ספרותי מתוך זווית ראיה מגדרית פמינסטית של הסיפור אחותו של הנריק

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , , , ,
שנת הגשה 2014
מספר מילים 2442
מספר מקורות 6

תקציר העבודה

עבודה בוצעה על ידי בוגרת במשפטים מצטיינת במהלך שנה ד' ללימודי.
הציון בעבודה 95
העבודה מושקעת, מעמיקה, מנותחת באופן רהוט ומקורי, תוך שימוש רחב באלמנטים ספרותיים שנלמדו במהלך השנה במסגרת הקורס ויישומם. ניתוח הסיפור "אחותו של הנריק" מנותח בעבודה מזווית ראיה פמיניסטית מגדרית, זווית ראיה ספרותית. הניתוח כולל התייחסות למאפייני הכתיבה של הסופרת אידה פינק, לזמנים בסיפור, לאנלוגיות, למטאפורות שכמובן מעבירים לנו מסר על חיים של ניצולי שואה רבים ועל "המלחמה של אחרי" (הסיפור מצ"ב בעבודה וכל ציטוט מובא באופן מסודר בהערות שוליים ומפנה לשורה מדויקת) על מנת להעמיק את הניתוח נעזרתי במקורות חיצוניים וקראתי רבות על ספרות השואה, בין מקורותיי ניתן  למצוא את: איריס מילנר הנרטיבים של ספרות השואה (הוצאת הקיבוץ המאוחד, ת"א 2008), פרק רביעי- המלחמה שאחרי, נרטיבים של אובדן וגאולה בספרות העברית. לילי רתוק בית על בלימה, אמנות הסיפור של אפלפלד (הוצאת חקר, ת"א 1989), עמ' 45-35.בלטמן דניאל "אנחנו אסירים של הזיכרון ושל הזמן"- שיחה עם אידה פינק, בשביל הזיכרון, גיליון מס' 11 1996, עמ' 6-10. ויצמן חיליק "היכולת לבודד מתוך השיירות ההולכות למוות את הפרט"- ראיון עם דוד וינפלד על יצירותיה של אידה פינק, פורסם בעיתון יד ושם. טלילה קוש-זהר "לזכור או לשכוח: (או) פוזיציות ממוגדרות" תיאוריה וביקורת 30, 89-109 (2007).
לפניכם חלקים מתוך העבודה: הסיפור אותו בחרתי לנתח הינו "אחותו של הנריק" מאת אידה פינק. הסיפור ממחיש לנו את מציאות החיים של ניצולים רבים שנים לאחר המלחמה. ניתן לראות שגם שנים רבות לאחר המלחמה רגשות האובדן, הבדידות והעבר נוכחים בחייהם של הניצולים ולא מאפשרים להם להשתחרר ולנהל חיים נורמאליים. הרצון ל"שחרור" שחווים ניצולים אלה הוא לא בהקשר ההישרדותי אלא בהקשר הנפשי והשאלה המנחה היא באיזו רמה יצליחו אותם ניצולים להשתחרר מבחינה נפשית ולחיות חיים חדשים ברקע עברם? לאורך הסיפור אנו עדים לאנלוגיות נוספות בין דמותה של הגיבורה לעומת דמותה של אחותו של הנריק. אנלוגיות אלה נועדו להראות את תפיסתה העצמית של הגיבורה. באמצעות האנלוגיות בולט ומוקצן דימויה העצמי הנחות-..
הזמנים העבר והווה שלובים ברצף הסיפורי תוך מעברים תכופים ביניהם וערבובם זה בזה. לאורך כל הסיפור מחשבותיה של גיבורת הסיפור נודדות אל העבר וחוזרות להווה, הדבר יוצר מעין רצף מקוטע של זמנים עד כי קשה להבחין בין העבר להווה. התפקיד של ערבוב הזמנים נועד להמחיש את האופן בו טורפת טראומת השואה את סדר הזמנים והופכת את עברו של הניצול להווה נוכח תמיד-…
בחלק זה אבחן את דרכי ההתמודדות של הגיבורה בסיפור "אחותו של הנריק" מתוך זווית ראייה מגדרית. ישנו הבדל מגדרי ברור ביחס לזיכרון בין גברים לנשים: הנטייה הגברית בהתמודדות  עם תכני עבר קשים ומאיימים היא הדחקה, ניסיון לשכוח את העבר ורצון להתחיל חיים חדשים המכאיב לעומת הנטייה הנשית שמאופיינת במחויבות אישית לזכור את המציאות הזו. בהתאמה, הגיבורה בסיפור
הגיבורה לא מצאה במסע שלה שום נחמה או פיתרון לריקנות אלא רק אינות מוחלטת, שקירבה אותה להפנמה מלאה יותר של המציאות ההרסנית באופן שאף העמיק את הטראגיות במצבה. תמאטיקה זו המוזכרת בספרה של איריס מילנר–