כריתת חוזה וחובת תום הלב

תקציר העבודה

כריתת חוזה וחובת תום הלב- תקציר העבודה עוסקת בסוגים שונים של חוזים והתוקף שלהם, מה תפקידו של זכרון הדברים והאם הוא מחייב, הפרת חובת תום הלב והסנקציות שבצידה. סוקרת מצבים בהם החוזה אינו חוקי ודרכי התמודדות, וכן שאלת תשלומי סוגי הפיצויים לגורמים שונים.
דיני חוזים- עבודה מס' 1: כריתת חוזה וחובת תום הלב ראשית, אפתח בסוגיית השותפות והיחסים בין אורן לרונית. צוין כי הם חברים קרובים שהחליטו להעלות את יחסיהם מדרגה ולהפוך גם לשותפים עסקיים. בכל פעם שאורן יצא לחופשת לידה, ושעות עבודתו ירדו, ולא עמדו בתנאי החוזה שכרתו, רונית לא הפעילה את הסנקציה שבצד החוזה (הפחתת הרווחים). ניתן לטעון כי רונית שינתה את החוזה בהתנהגותה. כפי שמסביר לנו ס' 23 לחוק החוזים (חלק כללי), לחוזה יש את "חופש הצורה", כלומר הצדדים לחוזה לא כפופים לפרוצדורה כלשהי כדי להתנות או לשנות חוזה קיים. יכול להיות שרונית פעלה כך תוך התחשבות באורן, או שתיארה בדעתה מצב הפוך בו היא תצטרך לצאת לחופשה כלשהי ותרצה שאורן "יגמול לה טובה". כך או כך, זהו אינו מקרה חד פעמי- אורן יצא לחופשת לידה 4 פעמים, ובכך שאפשרה לו זאת, רונית שינתה את החוזה בהתנהגות. היא פעלה עימו בהתנהגות מיטיבה. בפס"ד פזגז נ' גזית, טען הנשיא שמגר כי בשינוי תנאי חוזה לאחר כריתתו, צריכים לבוא לידיי ביטוי גמירות דעת של הצדדים לסטות מהתנאים המקוריים. רונית מדגימה את גמירות הדעת בהתחשבותה העקבית בחופשות הלידה של אורן, משנת 2005 ועד השנה האחרונה – תקופת זמן משמעותית. מנגד, תוכל לטעון רונית כי 4 חופשות אינן זמן מספיק כדי לשנות חוזה בהתנהגות, וכי כוונתה כלל לא הייתה לשנות את החוזה. עוד תוכל לטעון כי אורן לא פעל בתום לב בכך שלא הפחית את רווחיו ביחס לכמות השעות שהפסיד. ניתן לומר כי בגלל העובדה שזוהי כמות שעות משמעותית בתופעה חוזרת ונשנה, ראוי היה שאורן יקיים את הסנקציה בעצמו בראי הסבירות וההגינות. כפי שטען הש' ברק בפס"ד קלמר נ' גיא, במקרים שבהם עולה "זעקת ההגינות", ניתן יהיה "להעדיף" את עיקרון תום הלב על דרישת הכתב. במקרה זה, התחולל שינוי מצב והחוזה בוצע בחלקו, ולכן יהיה זה בניגוד לעיקרון תום הלב אם אורן ישתחרר מהסנקציה המוטלת בצד החוזה. נושא שינוי החוזה מקשר אותנו להערתו של אורן לרונית שהיא "אינה מבינה את תנאי החוזה"-