מבוא לסוציולוגיה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 12
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , ,
ציון 97
שנת הגשה 2013
מספר מילים 1391
מספר מקורות 3

תקציר העבודה

מטלת מנחה מס' 12
מטלת מנחה לקורס
1 0134 – מבוא לסוציולוגיה                                   שאלה מס' 1
הקדמה עד לשנות ה-70 של המאה הקודמת נטו אנשי מדעי החברה לנתח את החברות העולמיות על ידי חלוקתן ל"עולם ראשון", "עולם שני" ו"עולם שלישי" על פי רמות היזמות הקפיטליסטית, התיעוש והעיור באותן המדינות. ההנחה המקובלת הייתה אפוא שהפתרון לתת-ההתפתחות של מדינות העולם השלישי הוא יותר קפיטליזם, יותר תיעוש ועיור.
א.      המערכת המודרנית מרכיביה הסוציולוג ההיסטורי עמנואל ולרשטיין טען כי קיים עולם אחד וכל החברות הכלולות בו קשורות זו לזו בקשרים כלכליים קפיטליסטים. ולרשטיין כינה את השילוב המורכב הזה של כלכלות לאומיות "המערכת העולמית המודרנית". הגדרתו זו הפכה למעשה להגדרתה של תיאוריית הגלובליזציה הראשונה. לדעתו שורשיה של המערכת נעוצים באירופה של המאה השש-עשרה והשבע-עשרה ובתהליכי ההתפשטות הקולוניאלית שלה. ולרשטיין טען שתהליך זה הצמיח את המערכת העולמית.
שלושת המרכיבים  של המערכת המודרנית על פיו(למעשה חילק את חברות העולם לשלוש קבוצות):
1.      קבוצת "המרכז" – הכוללת את המדינות החזקות, המפותחות והעשירות ביותר, מדינות בעלות כוח והן למעשה המרוויחות הגדולות מתהליך הגלובליזציה.

2 .      קבוצת ה"פריפריה למחצה" – הכוללת מדינות מפותחות, מתועשות (מתקדמות מבחינה טכנולוגית) ובעלות עצמאות כלכלית. אין מדינות אלה נמנות על המדינות החזקות ביותר ואין רווחיהין גדולים כשל מדינות קבוצת המרכז (הן באמצע) אך אף הן מרוויחות מן הגלובליזציה.
3 .      קבוצת ה"פריפריה" – כוללת מדינות חדשות או מתחדשות המבוססות בעיקר על חקלאות ובעלות טכנולוגיה לא כל כך מתקדמת. מדינות אלה משמות בדרך כלל למקור כוח אדם זול (למפעליהם של קבוצות המרכז).
ב.      סיווגה של מדינת ישראל על פי ולרשטיין (דעה אישית) מדינת ישראל של המאה ה-21 היא מדינה מפותחת, מתועשת, מתקדמת מבחינה טכנולוגית ובעלת עוצמה ועצמאות כלכלית. בבואנו לסווג אותה באחת מן הקבוצות (הרכיבים) אותן הגדיר ולרשטיין, נוכל לסווגה כחברה בקבוצת ה"פרפיריה למחצה". מחד עצמאותה ועוצמתה הכלכלית של ישראל רבה וכן היא בלא ספק מרוויחה מתהליך הגלובליזציה (בשל תוצריה וחופש הפעולה הכלכלי ממנו היא נהנת מתוקף היותה שחקן מוביל בתחומים גלובליים רבים)  מאידך אין היא מרוויחה מתהליך זה על כל רבדיו כפי שמרוויחות ממנו מדינות הנתפסות כמפותחות יותר (ארה"ב, סין וכו').
ג.       הקשר בין התיאוריה של ולרשטיין לבין התיאוריה של מרקס התיאוריה של ולרשטיין מתחקה אחר הפערים הגלובליים ותהליכי ההתפתחות הכלכלית, ולרשטיין ביקש "להצעיד" את תיאוריית ה"שינוי החברתי" של מרקס אל העידן הגלובלי. הקשר בין שתי התיאוריות מבוסס על ייצוגן וסיווגן של חברות מודרניות (ולרשטיין) בהתבסס על מערכת מעמדית.   ולרשטיין מבקש להרחיב את התיאוריה של מרקס המבוססת על מלחמת המעמדות ומחיל אותה על המישור הגלובלי. במושגים הגלובלים טוען ולרשטיין (בדומה לטענתו של מרקס) שקבוצות מסויימות מועילות לעצמן על חשבונן של חברות אחרות ודרך כך מנציחות ומחזקות את ההבדלים בניהן. ה"מרכז" של ולרשטיין מייצג את המעמד הקפיטליסטי של מרקס וה"פריפריה" הינה כמעמד הפועלים (הפורליטריון).
ד.      טענות הביקורת העיקריות המופנות כלפי הביקורת של ולרשטיין …