ממ"נ 12 (98)

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , , , ,
שנת הגשה 2010
מספר מילים 3399

תקציר העבודה

נושא ראשי:
מעמד האישה בתנועה הקונסרבטיבית
שאלת מחקר:
מהו מעמד האישה בתנועה הקונסרבטיבית ? סימן שאלה

הקדמה- הצגת שאלת המחקר
פרק ראשון – התפתחות התנועה הקונסרבטיבית
מעמד האישה בתוך התנועה הקונסרבטיבית
פרק שני – נשים רבניות
פרק שלישי –בחינת מעמד הנשים הרבניות לפי קריטריונים
תפקידים
איוש עמדות כח והשפעות
אפשרויות ומהירות קידום

סיכום ומסקנות

עבודה זו תעסוק בנשים רבניות בתנועה הקונסרבטיבית ביהדות ארה"ב.
קיומם של זרמים דתיים בתוך יהדות אמריקה הוא טבעי. בחברה חופשית בוחר לו כל אחד את הדרך הנראית לו, וגם היהודים אינם מוותרים על חופש הבחירה אף בשטח הדתי. שלוש הזרמים המרכזיים ביהדות ארה"ב הם האורתודוכסים, הקונסרבטיבים והרפורמים, ורוב רובם של הציבור היהודי מזהה עצמו עם אחד מהזרמים העיקריים הללו.
הקונסרבטיבים, כמו האורתודוכסים, מקבלים את ההלכה, אך טוענים שההלכה אינה תורה קפואה, אלא תורה מתפתחת; את ההלכה יש לפרש כל הזמן מחדש, כי היא בבחינת גוף חי והקפאתה נוגדת, לפי דעת הקונסרבטיבים, את רוח היהדות. העובדה שהתנועה איפשרה לבני מהגרים לשמור אמונים למסורת הישנה, תוך התאמתה לתנאי אמריקה הפכה את התנועה לגדולה בין הזרמים הדתיים.
בעבודה זו אתמקד בשאלה מה היה מעמד הנשים בזרם הקונסרבטיבי בכלל ונשים רבניות בפרט. מעמד הנשים ביהדות הוא עניין שהעסיק את שלוש הזרמים ביהדות לאורך כל השנים. הנקודה העיקרית שעוררה לא מעט ויכוחים ודיונים, היה סביב קבלתן של נשים לרבנות. החוקרת ויסה אומרת שהתנועה הרפורמית, היא זו שלא מכירה בהלכה כסמכות מחייבת, ועל כן קל לה יותר לקבל דברים בצורה פשוטה יותר ולהסתגל לשינוי הזמן. התנועה האורתודוקסית, נאמנה להלכה היהודית, ומתנגדת בתוקף ובעקביות לחידושי הזמן. לעומת שני הזרמים הללו הזרם הקונסרבטיבי מצוי במצב ביניים, מצד אחד הוא דוגל במסורת ומצד שני הוא דוגל בהסתגלות דבר שמעלה לא פעם מתחים בתוך זרם זה.
התנועה הקונסרבטיבית מכניסה שינויים בתנאים מיוחדים ובצורה הדרגתית, השינויים צריכים להיות מקובלים מבחינת ההלכה, ולהיות מקובלים על רוב הקהילה . לאחר לא מעט שנים שבהן התנהלו דיונים ובדיקות מעמיקות האם אכן אין מניעה הלכתית להסמכת נשים, ומהם החששות בהסמכת נשים, החליטה הועדה שטיפלה בנושא זה לקבל נשים לרבנות אך יחד עם זאת הומלץ שהדבר יעשה בהדרגתיות . רפאל מציין שבשנות השבעים יותר משני שליש מכלל חברי הועדה להלכה ולנורמות יהודיות הצביעו נגד הסמכה של נשים לרבנות. כעבור שלוש שנים הקימה כנסת הרבנים ועדה של רבנים ושאינם רבנים כדי לבדוק את נושא הסמכת נשים לרבנות. הוועדה הוסיפה לישיבות שלה דיונים שהיו פתוחים לציבור. הוועדה הגיעה למסקנה שאין התנגדות הלכתית ישירה להכשרה ולהסמכה של נשים לכהונת רב, מטיף ומורה. סגל המורים של הסמינר התיאולוגי היהודי דחה את ההצעה להסמיך נשים בטענה שהחוגים המסורתיים בקרב האורתודוקסיה ינתקו את יחסם עם התנועה בעקבות הסמכת נשים. אח"כ החליטו חברי הסנאט של הסמינר התיאולוגי היהודי ברוב קולות לדחות לזמן בלתי מוגדר כל החלטה על הסמכת נשים. בשנות השמונים בעקבות לחץ גובר מצד נשים וגברים הסכים הסגל ברוב קולות לקבל נשים ללימודי רבנות ולהסמיך אותם. ואז הוסמכה הרבנית הראשונה בתנועה הקונסרבטיבית