ממן 1 2 1 )א. ההבדלים בין פועלו האומנותי של שחקן התיאטרון לבין זה של שחקן הקולנוע נעוץ בראש ובראשונה בעובדה ששחקן התיאטרון משחק אל מול קהל חי, כאן ועכשיו[u1] , ברצף עלילתי מתחילת ההצגה ועד לסופה, מה שניתן להגדיר כשחקן של טייק אחד. לעומתו שחקן הקולנוע משחק אל מול מצלמה, כאשר מספר אנשי צוות בלבד […]
ממן 1 3 1 ) א. ההבדלים[u1] העיקריים בין החוויה של הקהל שנכח באירוע עצמו לבין החוויה של הקהל שצפה בשידור האירוע בטלוויזיה (אירועי יום מקארתור): השידור בטלוויזיה שימר את הציפיות המוקדמות, יצר תחושה של אירוע מרגש ושל המון מתלהב ולא הזכיר כלל את תחושות האכזבה שהיו בשטח. התצפיתנים בטלוויזיה טענו שקיבלו רושם של המון […]
ממן 1 4 חלק א 1 ) המאמר שבחרתי הוא: יצירת האומנות בעידן השעתוק הטכני – וולטר בנימין. א. וולטר בנימין משתייך לאסכולת פרנקפורט, אסכולה ביקורתית ניאו-מרקסיסטית, המניחה כי החברה מחולקת למעמד שליט ומעמד נשלט כאשר המעמד השליט שולט גם על אמצעי הייצור וגם על התרבות. ישנו ניצול, המעמד העליון מנצל את מעמד הפועלים באופן […]
קלאסיקה בחקר התקשורת: מבט מחודש "קלאסי" – מקור המושג בלטינית, ומשמעו המעמד הגבוה ביותר מבין חמשת המעמדות בחברה הרומית. במאות המאוחרות יותר, הביטוי "קלאסי" התלווה לתיאור סופרים דגולים, ובתקופת הרנסאנס מדובר היה בסופרים מוערצים. המושג "קלאסי" הינו מדרגה עליונה, נחשב לבעל ערך, מופת בתחומו (יצירה קולנועית, מוזיקלית, ספרותית), יצירות בעלות משמעות ורלוונטיות לאורך זמן, גם […]
קלאסיקה החקר התקשורת- ממן 13 שאלה 1 א. המטרה הראשונית של המחקר הייתה לחקור אירוע ציבורי גדול (כגון המצעד שנערך עבור גנרל דגלאס מקארתור), שנערך בנוכחות קהל רב- כלומר לתצפת על האינטראקציה המתרחשת ברחוב תוך כדי האירוע. עם זאת, תוך כדי המחקר, השתנתה המטרה. הם הגדירו זאת כ- "שאיפה לחקור אירוע ציבורי כפי שהוא נראה […]
שאלה 1: סעיף א' 3 תפקודים של תקשורת ההמונים על פי לזרספלד ומרטון: 1. הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות- מצב שבו תשומת הלב התקשורתית לנושא, סוגיה או אדם כלשהו גורמת לעלייה במעמד החברתי של מושא הסיקור בעיני הקהל. לדעת החוקרים מדובר בקשר מעגלי שלפיו אם אתה מסוקר אתה נתפס כחשוב וברגע שאתה נתפס כחשוב התקשורת […]
שאלה 1: סעיף א' הלאנגים טוענים ששידור חדשות, שידורים חיים ושסיקור אירועים מיוחדים נתפס כאמצעי המשקף את דעת הקהל עבור הצופה בבית, החוקרים ביקורתיים כלפי השפעה זו ומדגישים את פוטנציאל ההטעיה שיש במצב כזה. תפיסת הקהל בנושא מסוים עשויה להשפיע על הדעה של האזרח עצמו ואם הטלוויזיה מעבירה תמונה שגויה לגבי דעת הקהל, הדבר עלול […]
מבוא: קאנון: קלאסיקה המושג קאנון מבטא משהו קלאסי מהדרגה העליונה שיש לו ערך לאורך זמן. הוא מהווה איזושהי דוגמא ומופת בתחום מסוים. ביוונית המילה מבטאת מוט מדידה ומאוחר יותר חוק. בגלגולים המודרניים יותר הכוונה לחוק או מערכת תקנות שנקבעה ע"י הכנסייה ומשמשת כקוד להתנהגות ואמונה. כל תחום יצירה יש לו קאנון משלו. מידת הקנוניות של […]
חלק א שאלה 1 א. המאמר של לזרספלד ומרטון "תקשורת המונים, טעם פופולרי ופעולה חברתית מאורגנת" משתייך לאסכולת קולומביה שהתפתחה באוניברסיטת קולומביה בניו-יורק בשנות ה-40, ולה מספר מאפיינים. ראשית כל, היא מתאפיינת במחקר פוזיטיביסטי (פוזיטיבי ופוזיטיביסטי הם דברים שונים לחלוטין) לפיו על מדעי החברה להידמות למדעי הטבע, למדעים המדויקים. כלומר, לחקור תופעות חברתיות בכלים מדעיים […]
שאלה 1 א. לזרספלד ומרטון אמנם סבורים שלתקשורת אין השפעה כה רבה על החברה (זו אמירה שאיננה מדויקת, אבל זה כבר רלוונטי לסעיף ד'), אך הם מדגישים את ההשלכות החברתיות של התקשורת: הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות – בכוחם של אמצעי התקשורת להעניק מעמד לאישים, לארגונים למדינות ולסוגיות, או לחזק מעמד קיים. כאשר זוכים לתשומת […]
שאלה 1 א. במאמרו, "יצירת האמנות בעידן השעתוק המכני", סוקר וולטר בנימין את השפעת טכנולוגיית השעתוק על התרבות ועל חווית הצריכה של הקהל, ומזהיר, בין היתר, מפני כוחות פוליטיים העושים שימוש בטכנולוגיה זו כדי לגייס את ההמונים ולהשפיע עליהם (דוגמת הפשיזם). בנימין מסביר במאמרו כי טכנולוגיית השעתוק היא ביטוי לתהליך ייצור המוני של עותקים רבים […]
ממ"ן 11- קלאסיקה בחקר התקשורת- מבט מחודש 1 . א. על פי לזרספלד ומרטון, אלו הם תפקודי (השלכות) של תקשורת ההמונים: *הענקת מעמד לאישים ולסוגיות ציבוריות- כאשר אנשים, ארגונים, מדינות או סוגיות מופיעים באמצעי התקשורת, מעמדם בעיני הציבור עולה. מדובר למעשה במעגל קסמים- אם מישהו חשוב הוא יופיע באמצעי התקשורת, וכשהוא מופיע באמצעי התקשורת הוא […]
ממ"ן 12- קלאסיקה בחקר התקשורת א. לפי וולטר בנימין, שחקן קולנוע ושחקן תיאטרון נבדלים בכך שהמשחק של שחקן הקולנוע עובר דרך מכשור (המצלמה המצלמת אותו) ואילו שחקן תיאטרון מגיש את משחקו היישר אל הקהל, ללא אביזר מתווך. שחקן התיאטרון יכול להתאים את המשחק שלו לקהל הצופה בו במהלך ההצגה, ואילו אצל שחקן קולנוע המשחק אינו […]
ממ"ן 13- קלאסיקה בחקר התקשורת א. קבלת הפנים של גנרל מקארתור, נחוותה באופן שונה בין צופים שצפו בשידור הטלוויזיה, לבין תצפיתנים שנכחו במקום האירוע. הצופה בשידור הטלוויזיה קיבל את הרושם כי הקהל הנוכח באירוע הוא נלהב מאין כמוהו, שואג משמחה והתרגשות וכי אנשים מוכנים לדחוף אחד את השני כדי לצפות מקרוב בגנרל מקארתור. לעומת זאת, […]
קלאסיקה בחקר התקשורת ממ"ן 14 חלק א' – 3 על סמך המאמר של איניס ומאמר התגובה של בלונדהיים א.איניס משתייך כמובן לאסכולת טורונטו(אם כי מאוחר יותר נשמעו טענות בדבר היותו דטרמיניסט חלקי בלבד ודטרמיניסט תקשורתי ולא טכנולוגי – אסכולה דטרמיניסטית טכנולוגית הגורסת כי טכנולוגיית התקשורת המרכזית והשולטת בחברה בכל תקופה משפיעה באופן עמוק וחד משמעי […]
קלאסיקה בחקר התקשורת ממ"ן 13 שאלה 1 א.הציפיות המוקדמות של הקהל שהגיע לאירוע לכבודו של הגנרל מקארתור היו גדולות.הקהל שהגיע לאירוע ציפה שהמונים יציפו את הרחובות,שאספסוף מתלהם יגרום לכאוס,להמולה,להתפרעות ולשיבושי תחבורה.הקהל ציפה למופע ראווה גדול,לביקורת כנגד הנשיא טרומן,להתלהמות ההמונים ולהפגנות תמיכה בגנרל מקארתור.כמו כן,היו ציפיות לקהל תקיף הרבה יותר ולשיחות פוליטיות אנטי-קומוניסטיות המבקרות את הנשיא […]
א. שלושת החששות הרווחים מפני השפעת אמצעי תקשורת המונים: (1) חשש מן הכוח הרב הטמון באמצעי התקשורת – חשש הנובע מן העובדה שאמצעי התקשורת נוכחים באופן מתמיד ומאסיבי בכל מקום ובכל תחומי החיים,הימצאות מתמדת זו מקנה להם מעמד של מכשיר רב עוצמה שבכוחו טמון פוטנציאל עצום להשפעה לטוב או לרע. הנוכחות המאסיבית הזו גורמת לתחושה […]