גל העלייה מבריה"מ, אשר החל בסוף 1989, הביא לישראל בשנים 1990-1997 מעל ל- 710 אלף עולים. בהשוואה לזרמי ההגירות בעולם בשנות התשעים, הייתה העלייה לישראל מבין הגדולות אשר זרמו למדינה תוך תקופה קצרה ובאשר לאוכלוסייה הקולטת, היו ממדי עלייה זו גדולים לאין שיעור מאלו של הארצות הידועות כקולטות הגירה גדולות.
גל העלייה מבריה"מ המכונה בשם "העלייה הרוסית" טומן בחובו אפיונים דמוגרפיים וחברתיים המייחדים אותו מן החברה הקולטת. חקר גל העלייה הרוסית נחקר כאמור מכל גל קודם; הרכבו הדמוגרפי, התעסוקתי, החברתי וכו'. כל עלייה בכלל, ובפרט העלייה הרוסית, הייתה כרוכה בחבלי עלייה וקליטה ובקשיים הנעוצים במעבר משפחות מביתן וסביבת חיים מוכרת, למדינה חדשה וחברה חדשה, בה נאלצים העולים להתמודד עם קשיים כגון שפה, תרבות זרה, דיור וכמובן הסדר מקור פרנסה. תהליך קליטת העולים מבריה"מ בשנות התשעים היה שונה במידה רבה מזה של העלייה הגדולה בשנים שבין
1 948-1951; בשנות התשעים העלייה הרוסית כוללת בחובה עולים בעלי השכלה ובעלי מקצועות מדעיים ואקדמיים, הפוטנציאל הכלכלי, הרמה הטכנולוגית הגבוהה של מדינת ישראל, גיוס משאבים כספיים וקיום מערכת שלטונית מתקדמת, אפשר והיוו מצע רך להשתלבותם של עולי בריה"מ אך תהליך זה לא פעם, נשא עמו קשיים ובעיות לא מועטות.
קליטתם של העולים במובן של בניית בית איתן במולדת החדשה, לא הבטיחה עדיין קליטה תרבותית מושלמת וחיבוק מלא לתוך המשפח הישראלית הרחבה. תהליך זה כאמור, לקח זמן לא מועט ולעניות דעתי, סופו עדיין רחוק.
עבודתי זו תדון כאמור בתהליכי קליטתם של עולי בריה"מ ותהליך האינטגרציה שעברו עולים אלו, בחברה הישראלית.
אסקור מאפיינים דמוגרפיים וחברתיים אשר ייחדו גל עלייה זה ואדון כיצד המאפיינים הללו תרמו לקליטתו במדינת ישראל.
כל הגירה מהווה מפגש בין שתי מערכות חברתיות בעלות ייחוד דמוגרפי, כלכלי, פוליטי ותרבותי. ברם, עיון באפיוני העולים מבריה"מ והבנת ייחודם, יוצר אם כך את הרושם כי לפנינו חברת עולים בעלת ייחודיות חסרת תקדים.