תוכן עניינים
מבוא

2 -4
פרק 1
 צרכנות והגנת הצרכן בעולם החוק והמשפט 5-9
פרק 2
חוק הגנת הצרכן- הסיבות לחיקוקו, מטרותיו, תוכנו ואכיפתו
1 0-16
פרק 3
זירת המסחר האלקטרונית- מאפיינים, יתרונות וחסרונות
1 7-23
פרק 4
הגנת הצרכן בזירת המסחר המקוונת
2 4-36
סיכום
3 7
רשימה ביבליוגרפית
3 8-40 תקציר
1 .         רשת האינטרנט הפכה להיות לכוח חשוב במסחר הגלובלי. כבר בשנת 2000 ההכנסות מהמסחר האלקטרוני  בארה"ב הגיעו ל-490 מיליארד דולר עם פוטנציאל עצום לגידול – התחזית של המומחים שההכנסות מהמסחר האלקטרוני מכפילים את עצמם כל
1 2-18 חודשים.  אך למרות ריבוי העסקאות האלקטרוניות, התחום של דיני חוזים מקוונים טרם התגבש לדוקטרינה עקבית. אחת הסיבות לכך היא ש"קצב ההתפתחות הטכנולוגית מהיר בהרבה מההתפתחויות המשפטיות ומתן הגדרות מדויקות וממצות הוא בעייתי כיוון שההגדרות עלולות לאבד מערכן עקב השינויים הטכנולוגיים המהירים".

2 .         העסקה הצרכנית באינטרנט מתאפיינת, בעיקר, בבעיות קשות בתחום האינפורמטיבי ובנושא האכיפה.
אם בדרך כלל סובל הצרכן הטיפוסי מנחיתות בתחומים אלו, בסביבת המסחר האינטרנטי, מחמירה בעיה זו שבעתיים בשל אופייה  של סביבה זו .

3 .         המסחר האלקטרוני מעורר בעיות משפטיות שונות, אשר בהיעדר חקיקה מיוחדת קיימת לגביהן כיום אי-ודאות.
למשל, האם במעבר לעולם המסחרי האלקטרוני חל שינוי בצורך בתיעוד עסקאות ופעולות משפטיות שונות, שלגביהן קיימת היום דרישת כתב, ב"מסמכי נייר", או האם ניתן להטיל אחריות בנזיקין על עשיית עוולות באינטרנט ואם כן, מהו היקף האחריות והאם ניתן להטילה על גורמים שלישיים .
4.         השינוי בהרגלי הצריכה ובתצורת המסחר הבינלאומי הוא בלתי נמנע והוא כבר מתרחש בכל רחבי העולם.
ריבוי תחומי השימוש באינטרנט גורם לשינויים של התשתית המשפטית של המסחר. מחוקקים ובתי משפט בעולם מנסים לעמוד בקצב של ההתפתחות הטכנולוגית בעקבות ההבנה שדיני המסחר ודיני החוזים של המדינה חייבים להשתנות אם המדינה רוצה להצליח בכלכלה הגלובלית.  שינויים חלים בחוקים העוסקים בהגנת הפרטיות באינטרנט, בחתימות דיגיטאליות, בהגנת הצרכן בעסקאות מכר מרחוק וגם בתחום החוזים המקוונים, כאשר מטרת המחוקק הינה לספק צפיות וודאות הדרושים לשגשוג המסחר האלקטרוני.    ככל שיותר ויותר עסקים ואנשים פרטיים ממשתמשים בשיטות חדשות של עיבוד והעברת מידע לצורך כריתת חוזים ורכישת מוצרים ושירותים, כך מתחזקת המסקנה, שהדרך בה אנו מסתכלים על דיני החוזים ודיני הצרכנות השונים, אינה יכולה להישאר כפי שהייתה.
5.         ניתן למנות שלוש סוגי עסקאות עיקריים בזירת המסחר האלקטרוני: עסקה הנקשרת בין שני גורמים עסקיים ("עסקה סיטונאית"), עסקה הנקשרת בין גורם עסקי ללקוח פרטי הנקראת גם  C2B ("עסקה קמעונאית"), עסקה הנקשרת בין שני גורמים פרטיים.  בשל אופי העבודה והיקפה אתמקד בעיקר בעסקה קמעונאית ועסקה בין שני גורמים פרטיים משום שבעסקאות מעין אלו נכנס חוק הגנת הצרכן לפעולה וזהו ייעודו העיקרי.
6.         במטרה להציג את עמדתי ביחס לשאלת המחקר ולבסס את טענותיי, תחילה אציג את מעמד הצרכנות והגנת הצרכן בעולם המשפט, בארץ ובעולם כבסיס לנושא כולו,   בפרק השני אגיש סקירה כללית על חוק הגנת הצרכן כפי שחוקק בישראל בשנת 1981, הסיבות לחיקוקו, מטרותיו, תוכנו ואכיפתו , בפרק השלישי אציג את זירת המסחר האלקטרונית- מהם אותם מאפיינים ייחודיים לזירה זו המייחדות אותה מול זירות מסחר קונבנציונאליות ואחרות ולאחר מכן אדון ביתרונות וחסרונות בראיית "הצרכן הרשתי". 7.         הפרק הרביעי והאחרון יעסוק רובו ככולו בשאלת המחקר של עבודה זו: יישום חוק הגנת הצרכן בזירת המסחר האלקטרונית- האם אפשרי הדבר?  בפרק זה אסקור את המצב הקיים בנושא בישראל מבחינת לשון החוק, פסיקה, חקיקה וחקיקה בינלאומית וצעדים מסחריים שמטרתם הגברת הפיקוח על צרכנות רשתית הוגנת. באמצעות כך אבסס את טיעוני כי יש לפעול בכמה מישורים בכדי לקדם את המעמד המשפטי של הגנת הצרכן הרשתי בארץ ובכך להתאים עצמנו למצב בעולם ויחד עם שאר העולם למצב הקיים בפועל שבו הצרכן הרשתי תופס מקומו כצרכן העיקרי על פני הצרכן הסטנדרטי.