סיכום מלא לבחינה בקלאסיקה בחקר התקשורת

תקציר העבודה

קלאסיקה בחקר התקשורת – סיכום למבחן קאנון – מקור המילה מהשפה היוונית. ביוונית פירוש המילה הוא "מקל מדידה"/"חוק". מאוחר יותר, בימי הביניים, המילה קאנון קבלה 2 משמעויות:
אוסף של טקסטים שונים אשר הוגדרו ככאלה ע"י הכנסייה עצמה.
מערכת תקנות של הכנסייה הקתולית.
בשימוש המודרני, המשמעות של המילה קאנון הינה קריטריון לשיפוט מקרים ומצבים, או עיקרון מנחה. ישנם מגוון סוגים של קאנון כך שכל אחד מהם מהווה קובץ טקסטים/קריטריונים אשר נחשבים לקני מידה בתחום. בהמשך קיבלה המילה משמעות של יצירה/אוסף יצירות שהוגדרו כבעלות ערך ורלוונטיות לאורך זמן. כל יצירה קאנונית היא קלאסית. קיימים שלושה קריטריונים לבחינת הקאנון:
מהפכנות וחדשנות לחקר התקשורת.
הערצה שרוכשים לאותו טקסט.
רלוונטיות לאורך זמן.
אסכולת קולומביה – נוסדה ע"י לזרספלד בשנות ה-30 באונ' קולומביה, נסגרה בשנת 77'.
מאפייני האסכולה:
גישה מבנית תפקודית: החברה בנויה ממערכות רבות בניהן מערכת התקשורת המשמשת כמערכת חברתית. לכל מערכת יש תפקידים מסוימים וכל אחת מהן ממלאת צרכים אחרים של בני האדם.
תפיסת פוזיטיביסטית: תפיסה אשר מניחה כי ניתן לחקור את התופעות החברתיות בשיטות שנהוגות במדעי הטבע. החוקר מביט על התופעה מנקודת מבט חיצונית ובוחן אותה באופן ניטראלי תוך כך שהוא מסתמך רק על עובדות. תפיסה זו הניבה את שיטת המחקר האמפירי (כמותי) – איסוף חומר מהשטח, זיהוי עובדות וניתוחן.
הטיה פסיכולוגית למחקרי האסכולה: היבטים פסיכולוגיים הבאים לידי ביטוי במאמרים, עיסוק בהשפעות ובסיפוקים.
תפיסת התקשורת כבעלת השפעות מוגבלות:
התקשורת נתפסת כמוגבלת ולא כל יכולה.
הקהל נתפס כאוטונומי בפענוח מסרים:
הקהל נתפס כאקטיבי וכמי שיכול להתרחק במידה מסוימת מהשפעות התקשורת.
מאמר: תקשורת המונים, טעם פופולארי ופעולה חברתית מאורגנת/לזרספלד ומרטון/1948
הטיעונים המרכזיים העולים במאמר:
חששות החברה מפני אמצעי התקשורת: החשש תגובת החוקרים לחשש התקשורת נמצאת בכל מקום וככל שזה ימשך ויתגבר כך התקשורת תהיה כבעלת השפעות חזקות יותר.
זהו חשש שנובע מחוסר ביטחון ומערכים רופפים בחברה ולכן התעמולה נראית מאיימת.
החוקרים מייחסים לתקשורת השפעה מוגבלת.
חשש משליטת קבוצות אינטרס, פוליטיות או כלכליות, באמצעי התקשורת, וכן חשש משימוש של אותן קבוצות באמצעי התקשורת כאמצעי תעמולה על המונים.
יש ממה לחשוש כיוון שהתקפה מתמשכת של אמצעי התקשורת עלולה להוביל לכניעה של ההמונים.
חשש מהידרדרות בטעם הקהל.
האמצעים הטכנולוגיים יביאו להידרדרות בטעם.
התפקיד החברתי של אמצעי תקשורת ההמונים:
                     א.         קיים קושי למדוד את ההשפעה של אמצעי התקשורת. (תפיסה פוזיטיביסטית)                      ב.         היעדר שיטות לניסויים והשוואה. (תפיסה פוזיטיביסטית)                       ג.          מסרי התקשורת לאו דווקא משפיעים על הקהל כיוון שהוא יכול להתרחק מאותם מסרים או להבין אותם באופן אחר. (תפיסה פוזיטיביסטית)                      ד.         העדפה לצריכה תכנים נחותים. (תפיסה פוזיטיביסטית)                      ה.         הצריכה אינה מעידה על השפעה, וצריכה רבה לא מעידה על אופן ההשפעה. (תפיסה פוזיטיביסטית)                       ו.          קיומם של אמצעי התקשורת לא מהווה השפעה עמוקה על החברה. (השפעות מוגבלות) תפקודים/השלכות של אמצעי התקשורת:                      א.         הענקת מעמד: אמצעי התקשורת מעניקים מעמד לסוגיות ציבוריות, אישים וכדומה ע"י הענקת יוקרה, סמכות, לגיטימציה למעמד קיים, הענקת יוקרה למוצר המתפרסם ע"י דמות מפורסמת, הענקת מעמד לפעילות חברתית. (פונקציה)                      ב.         אכיפת נורמות חברתיות: התקשורת משמשת ככלי לחשיפת חריגות מן הנורמות החברתיות. כאשר החריגה נחשפת יש לה השפעה כפולה: כלפי מפר הנורמה – אצבע מאשימה, וכלפי ההמונים – כל לא מתנהגים. (פונקציה)                       ג.          סימום: ההמונים מתעדכנים ע"י התקשורת בכל מה שקורה. התקשורת מעבירה המון תכנים  כך שנוצרת אצל ההמונים אשליה שהם באמת חווים את המציאות. נוסף על כך, רוב הזמן שלנו מוקדש לתקשורת ואין לנו פנאי לפעילות חברתית. התקשורת מסממת את הקהל. גם התכנים הביקורתיים …