תאטרון בחברה

מוסד לימוד
סוג העבודה
מספר ממ"ן 11
מקצוע
קורס
מילות מפתח , , , , , , , ,
ציון 100
שנת הגשה 2015
מספר מילים 2012
מספר מקורות 4

תקציר העבודה

שאלה 1:
א.      "עירוב עובדות בבדיון" היא אחת מחמש זיקות, אשר בעזרתן נוכל לבחון את הקשר בין חברה ותאטרון. נשתמש בזיקה זו כאשר להצגה בה אנו צופים יש אופי תיעודי; היא יכולה להיות מבוססת על מקרה אמיתי, לספר את סיפורו של אדם או אירוע מן המציאות. עירוב עובדות בבדיון הוא למעשה טשטוש הגבול וערבוב בין פרטים עובדתיים ובין האומנות, הבדיון. ההצגה "גורודיש" הינה הצגה אשר מערבת עובדות ובדיון באופן מובהק. ההצגה מגוללת את סיפור עלייתו ונפילתו של גורודיש, האלוף שמואל גונן.
גורודיש הינו אחד מסמלי הניצחון של מלחמת 67', הוא נחשב למפקד נערץ ודגול, אך יחד עם זאת הוא דמות שנויה במחלוקת. עם מלחמת יום הכיפורים הוא הופך לשעיר לעזאזל של שרשרת הפיקוד הצבאית והמדינית, והופך לבזוי ונלעג. להצגה יש אופי תיעודי משום שהוא מתארת את סיפורו של האלוף גונן במעלה שרשרת הפיקוד הצבאית בין מלחמות ישראל השונות, קשריו עם מנהיגים פוליטיים וחברים, ועד התדרדרותו המשפילה למטה, אל הגלות.
התחקיר שנעשה על המשך קריאה בקובץ ב.      המחזה "טרטיף" הינו מחזה אשר מוצג לעיתים קרובות בתיאטרון הישראלי, עוד מתקופת היישוב. הוא משמש ככלי בידי ההגמוניה להתמודדות עם המחנה הדתי, ומשקף את נקודת מבטו על החריג (הדתי בעיקר, והמזרחי בהמשך). בבחינת הרפרטואר של המחזה "טרטיף" בארץ, נבחן אותו בחינה כמותית אל מול נקודות ההשקה הפוליטיות והחברתיות שהשפיעו על העלאת המחזה והשינויים שבוצעו בו, וגם מבחינה איכותנית בתור הצגת מפתח; "טרטיף" הינה הצגת מפתח משום שהיא עוסקת בנושא שנוי במחלוקת שחוזר ועולה במהלך ההיסטוריה שוב ושוב, היא זוכה לקהל רב, זוכה לחשיפה רבה במדיות השונות, נחרטת בזיכרון הקולקטיבי, בעלת נקודת מבט ביקורתית ועולה בסמוך לנקודת חיכוך או שינוי. בתשובתי ארחיב על הסיבות השונות לעלייתו של המחזה "טרטיף" והשינויים שעבר בתיאטרון בהקשר החברתי.
המשך קריאה בקובץ..
שאלה 3:
א.      טקסטים מחוללי התכוונות הינם כל סוג של תיעוד או פרסום של ההצגה, שאליהם נחשף הציבור לפני שצפה בה. טקסטים אלו אינם חייבים להיות טקסטים כתובים, שכן בנוסף לתכנייה, כרזה או תקציר, טקסטים מחוללי התכוונות יכולים להיות ראיונות מצולמים או "מאחורי הקלעים". יחד עם סוגים אלו של טקסטים מחוללי התכוונות ניתן גם לראות בשם היוצר וזהותו טקסט שכזה, משום שכל יוצר מזוהה עם דעה חברתית או פוליטית מסוימת או קבוצה מסוימת, ויש להניח כי ההצגה תשקף את דעותיו ואת הקבוצה אותה הוא מייצג. גם שם ההצגה נותן לנו מושג לגבי אופי ההצגה.
טקסטים אלו, כשמם כן הם, מכוונים אותנו לחוויית הצפייה שאנחנו עתידים לחוות בהצגה. הם מכוונים אותנו להבין את הסוגה של ההצגה, את האווירה שלה, חשיבות השחקנים המשחקים בה, האם היא משקפת דעה חברתית או פוליטית מסוימת וכו'.
המשך קריאה בקובץ ב.      ההתכוונות של המחזאי היא למעשה ההתכוונות הראשונה והמקורית שניתנת למחזה, משום שמעבר לכך- מתרחשת אינטרפרטציה לטקסט (גם על ידי הבמאי). המושג טראנס אינדיבידואל מתייחס למחזאי אשר אינו רק כותב את העלילה הבסיסית של המחזה ואת דעותיו, אלא מייצג גם את דעות הקבוצה אליה הוא משתייך. לדוגמה, אם מחזאי משתייך לקבוצה היהודית-אשכנזית-חילונית, המחזאות שיכתוב ידברו אל אותה קבוצה אשר ממנה הוא מגיע, וייצגו את השקפת עולמה. מעצם היותו שייך לקבוצה מסוימת הוא באופן טבעי יעביר את הדעות והמחשבות הללו אל תוך היצירה, ולכן חשוב לנו לבחון גם את זהות היוצר כטקסט מחולל התכוונות. המשך קריאה בקובץ