כלכלה בין לאומית – היבטים מוניטריים 13020 – ממ”ן 14, ציון 94 – כולל הערות המנחה.
כלכלה מוניטרית 10971.
נושאים: תקן הזהב, בסיס הזהב, דפלציה, אינפלציה, מדיניות אנטי-אינפלציונית, התקפה ספקולטיבית, רצועת ניוד, הסדר חוב, שוק המט”ח, שע”ח נייד, שע”ח נומינלי, שע”ח ריאלי, ייצוא, ייבוא, עודף ייצוא, תוצר מקומי, תעסוקה, ערך חוב.

שאלה 1:
א. למה אי אפשר לחזור לתקן הזהב, לפי ברננקי?
ב. למה תקן הזהב עלול לגרום לדפלציה?
ג. למה יש חשש מהתקפות ספקולטיביות, במשטר תקן הזהב?
ד. איך משטר תקן הזהב עלול לפגוע במדיניות המוניטרית של הממשלה (במיוחד בתקופת מיתון)?

שאלה 2:
א. “קובעי המדיניות באותה תקופה היו בדילמה: מחד גיסא חשוב היה להם לשמור על מדיניות השער הקבוע… בפרט חששו קובעי המדיניות מאובדן אמינות המדיניות האנטי-אינפלציונית שלהם”.
מדוע פיחות גורם לציבור להעריך שהממשלה זונחת את מלחמתה באינפלציה?
ב. “מאידך גיסא המיתון והאבטלה יצרו לחצים ליצירת צעד מרחיב – הרחבה פיסקלית או פיחות”.
איך במשטר של שער חליפין קבוע, פיחות מסייע למשק לצאת ממיתון? הסבירו באמצעות תרשים של שוק המט”ח.
ג. “הכרעת הממשלות הייתה לשמור על השער הקבוע ולא לבצע פיחות. אולם המשקיעים הטילו ספק באפשרות שהחלטה זו תחזיק מעמד לאורך זמן, וזו הסיבה להתקפות ספקולטיביות.”
איך הטלת הספק של המשקיעים גרמה להתקפה ספקולטיבית?
ד. “בסופו של דבר ‘הכניעו’ המשקיעים את הממשלות בכך שגרמו לפיחותים, לפרישת איטליה ובריטניה מהמערכת ולהרחבה הדרמטית של רצועת הניוד”.
איך הכניעו המשקיעים את הממשלות? במילים אחרות, מדוע הממשלות נכנעו?
ה. האם רצועת ניוד מונעת התקפות ספקולטיביות?

שאלה 3:
משק בו המחירים קבועים, שע”ח נייד והוא פתוח לתנועות הון בינלאומיות נמצא בשו”מ. ידוע כי קיים גרעון בחשבון השוטף.
א. שרטטו את שוק המט”ח.
ב. ריבית חו”ל ירדה. שרטטו בתרשים חדש את שוק המט”ח של סעיף א,’ עם השנוי שחל בו. סמנו את השו”מ החדש. מה קרה לשע”ח נומינלי, שע”ח ריאלי, היצוא, היבוא ועודף הייצוא?
ג. איך יושפעו התוצר המקומי והתעסוקה מהשינוי של סעיף ב?’

שאלה 4:
ממשלת הקוטב הנפיקה אג”ח לציבור, בארץ ובחו”ל, בסכום של 600 מיליון דולר. התחממות כדור הארץ פגעה בכלכלת הקוטב, ולכן קיימת הסתברות של 60 % בלבד שהממשלה תוכל להחזיר את מלוא חובותיה. ייתכן שהיא תוכל להחזיר רק את מחציתם, וההסתברות לכך היא 40%. כדי למנוע משבר פיננסי, בנקים מרכזיים מרחבי העולם נתנו ערבויות לחלק מחובה של ממשלת הקוטב. ערבויות אלו הגדילו את ההסתברות לתשלום מלוא החוב ל-71% (ולכן ההסתברות להחזר של מחציתו בלבד ירדה ל-71%).
א. חשבו את ערך החוב לאחר הסדר החוב.
ב. חשבו את הרווח לנושים מהסדר החוב.
ג. האם ממשלת הקוטב נהנית מההסדר? תשובה: ממשלת הקוטב לא נהנית מההסדר, מפני שהוא גורם לה להגיע למצב של הפסד הון.
ד. חוו דעתכם על הטענה הבאה: הסדר חוב הוא מוצר ציבורי משום שבעקבות ההסדר, ערך החוב עולה, אך מחירו יורד.