דפוסי התמודדות, תמיכה חברתית, תחושת רווחה ותפקוד

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2002
מספר מילים 12116
מספר מקורות 115

תקציר העבודה

דפוסי התמודדות, תמיכה חברתית, תחושת רווחה ותפקוד בקרב גברים ונשים ערביים מוסלמים גרושים אמל טאהא- פאהום      בשנים האחרונות, חלה עלייה בשיעור הזוגות המתגרשים במדינות שונות בעולם, ובמקביל שיעור הגירושין בחברות המסורתיות דתיות ובכללן החברה הערבית בישראל עולה. למרות זאת קיים ידע מחקרי מצומצם ביותר על התמודדות עם הגירושין בקרב האוכלוסייה הערבית בישראל. החברה הערבית עוברת שינויים ותמורות במבנה החברתי, והמשפחתי שמתבטא בירידה בהשפעת החמולה, והפיכת המשפחה הגרעינית לדפוס המשפחה הדומיננטי. במקביל חלים שינויים משמעותיים במעמד האישה הערבייה בחברה ובתוך המשפחה במיוחד. בתוך מציאות חברתית תרבותית מתרחש הגירושין שיש לו מעמד חברתי המלווה בסטיגמה ובדעות קדומות, משום שהוא סותר את הערך העליון של שלמות המשפחה. מצב זה במהותו מלחיץ ומשברי משום שמביא לשינוי במעמד החברתי של בני הזוג, ומשנה המערכת המשפחתית מעיקרה.
הגירושין יכול להיתפס על ידי האדם, כאיום ואובדן או כאתגר ונשלט, והערכות מצב אלה יכולות להשפיע על דרכי ההתמודדות; התמודדות ממוקדת בבעיה או ממוקדת ברגש, על פי התיאוריה הקוגניטיבית של לזרוס ופולקמן (Lazarus & Folkman, 1984). מטבע הגירושין שהוא גורם לשינויים בתחומי החיים השונים ועל מנת להתמודד עם מצב זה קיים צורך לגייס בנוסף למשאבים הפנימיים של האדם משאבים חיצוניים ממערכות חברתיות פורמליות ולא פורמליות כדי להסתגל ולחוש רווחה.
שאלת המחקר המרכזית שנבדקה היא האם קיים שוני באסטרטגיות ההתמודדות של גברים ונשים ערבים מוסלמים גרושים, ובפנייה שלהם למערכות התמיכה הפורמליות והלא פורמליות, ובמידת תחושת הרווחה אצלם/ן. כמו כן בדקנו עד כמה הערכות מצב הגירושין ועמדות הגרושים/ת ישפיעו על תחושת הרווחה. המחקר כלל מדגם של 116 גרושים וגרושות, 71 נשים ו-45 גברים מאזור הגליל והמשולש, שהתגרשו פורמלית בשנים 2000-2001, מהם 9 גברים מהערים ו-36 מהכפרים, 23 נשים מהערים ו-48 מהכפרים.             ממצאי המחקר היו שרווחת הגרוש/ה הגבוהה מוסברת על ידי גיל צעיר יותר, תעסוקה בשכר מחוץ לבית, עמדות מסורתיות יותר כלפי הגירושין ונקיטה מופחתת בהתמודדות הממוקדת ברגש בקרב גברים ונשים מוסלמים גרושים. הממצאים מציעים את האפשרות שהתערבות בקבוצת הגרושים/ות, עשויה להביא לשיפור דרכי התמודדותם והערכתם התהליך כאתגר ונשלט, אשר יהווה קרש קפיצה לשלב אחר בחיים עם תחושת רווחה גבוהה יותר. לממצאי המחקר השלכות ישירות ועקיפות על מצב הגרושים/ות במגזר הערבי בתחומי החיים השונים כגון, רווחה, חינוך, בריאות, וכלכלה במסגרות השונות. יישום תוכניות התמיכה בקבוצת אכלוסיה זו שהיא אוכלוסיה צעירה עם ילדים תשפר מצבם בהווה ותהווה שלב מניעתי לקשיים בעתיד. חשיבות רבה נודעת לעבודה על שינוי הדעות הקדומות כלפי הגרושים/ןת, ובמיוחד באזורים הכפריים שבהם השפעת העמדות המודרניות והנגישות לשירותים הפורמליים היא פחותה.