הצעת מחקר- התמודדות נשים עם נסיגת מדינת הרווחה בישראל תוכן עניינים
מבוא
סקירת ספרות התמודדות עם עוני במדינת הרווחה רשת מגן סוציאלית נסיגת מדינת הרווחה שינוי התוכנית לביטחון סוציאלי שינוי החוזה האזרחי והשפעתו על יחסי המגדר התמודדות עם חיים בעוני מתודולוגיה סיכום ודיון ביבליוגרפיה המחקר הנוכחי יכוון לבחון התנהלותן של נשים עם מגמות הצטמצמות רשת הביטחון הסוציאלי בישראל ובעיקר עם צמצום תכנית הבטחת הכנסה.
תכנית הבטחת הכנסה, התוכנית הנרחבת ביותר להגנה והתמודדות מפני עוני בישראל, עוגנה ב 1982  תחת "חוק הבטחת הכנסה'  שהבטיח הגנה בסיסית מפני עוני למי שאינו מסוגל לקיים עצמו ומספק קיום מינימאלי לכל אלו שאינם מכוסים על ידי תכניות אחרות במסגרת רשת הביטחון הסוציאלי.
תפנית מיוחדת חלה ב
1 996 במדיניות הרווחה בארצות הברית עם חתימת הנשיא קלינטון על ביטול גרסת ארה"ב לקבלת הכנסה, תוך חיוב מקבליה להיכנס לשוק העבודה, (סבירסקי, פרנקל, וסבירסקי, 2001). נחקק חוק חדש ובעקבותיו מספר תכניות, מהמפורסמות בהן היא "תכנית ויסקונסין" שיועדו להחזיר את מקבלי הבטחת ההכנסה למעגל העבודה, תוך מתן תמריצים למעסיקים אותם, (סבירסקי, פרנקל, וסבירסקי, 2001).
הישגי התכנית בארצות הברית אינם וודאיים ומאמינים כי מצב משקי הבית של מקבלי הבטחת ההכנסה נעשה גרוע בעקבות התכנית, (סבירסקי, פרנקל, וסבירסקי, 2001).   המונח  'אסטרטגיות הישרדות' משמש חוקרים העוסקים בתחום העוני לתאר את דרכם של אנשים החיים בעוני להתמודד עם מצוקה ומחסור )אדין וליין 1997,).
הנחיתות הכלכלית בה נשים, המהוות רוב מוחלט במשפחות חד הוריות נמצאות, נובעת אפליית נשים בשוק העבודה הן ברמת השכר והן בנוכחות בתחומי תעסוקה בעלי הכנסה נמוכה מעמידים אותן בסיכון גבוה יותר להיחשב עניות וכפילות התפקיד של נשים אשר נדרשות להמשיך ולהעניק תפקידי טיפול לילדיהן ולמשק הבית לצד הדרישה לצאת ולעבוד.
על מנת ליישב את ריבוי הצרכים נשים רבות אינן ממצות את כושר ההשתכרות שלהן ועובדות בחלקיות משרה  שמנמיכה את הכנסותיהן (אחדות, 2010 , דורון, 2007 , אינס קניג, בן שלום וסבטו 2004).
נסיגת מדינת הרווחה מתבטאת בייבוש מקורת תקציב לנזקקים ובניית פתרונות חלופיים המשנים את החוזה החברתי ומסירים אחריות מדינית מגורל אנשים וילדים החיים בעוני. בתהליך מסיבי של הפרטה יהיו לפתרונות כאלו, כדוגמת תכנית מהל"ב, אינטרסים שונים מהגנה על הנזקקים והם בעלי מחויבויות גבוהות לחברות פרטיות ומשקיעים. פתרונות אלו מבטלים את רשת הביטחון החברתי ופוגעים במטרותיה.