בעקבות הביקורת על תיקון 113- האם התיקון הוביל להחמרה בענישה?

מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2016
מספר מילים 8073
מספר מקורות 40

תקציר העבודה

תוכן עניינים
מבוא:. 3
הקדמה:. 3
ועדת גולדברג:. 5
הצעת החוק הממשלתית- 2006:. 6
תיקון 113:. 7
החששות:. 9
רטוריקה גמולית:. 9
כוונת המחוקק- החמרה בענישה:. 10 התייחסות לנסיבות האישיות רק לאחר קביעת המתחם:. 11
מדיניות הענישה הנוהגת:. 11
ביטול ברירת המחדל של מאסרים חופפים:. 12
שינוי בפרקטיקה של כתיבת גזרי הדין:. 13
ניסיונן של שיטות משפט אחרות:. 13
משפט משווה:. 14
ארצות הברית:. 14
השלכות ה- SGL:. 17
אנגליה:. 18
האם החששות התממשו?. 20 לסיכום:. 24
ביבליוגרפיה:.
5 מבוא
הקדמה בינואר 2012 אושר בכנסת תיקון מס' 113 לחוק העונשין (להלן: "תיקון 113" או "התיקון"), העוסק בהבניית שיקול הדעת השיפוטי בענישה.
התיקון לחוק נועד להבנות ולכוון את שיקול דעתם של השופטים בבואם לגזור את דינם של מורשעים בפלילים, וזאת על מנת להביא לכך שבתי המשפט יגזרו את הדין בהתאם לאותם עקרונות ולפי מדיניות עקבית ובכך להגביר את ערך השוויון. המטרה המרכזית של התיקון היא להוביל לצמצום פערי ענישה בין נאשמים אשר עברו עבירות דומות בנסיבות דומות, ובכך להוביל ליצירת אחידות בענישה.
הרקע לחקיקת תיקון 113 היה המצב המשפטי ששרר במדינת ישראל בתחום הענישה הפלילית. מצב שבו, ההנחיה החקיקתית היחידה לשופט הגוזר את הדין הייתה העונש המרבי שקבע המחוקק לאותה עבירה (ולעיתים רחוקות גם עונש מזערי הקבוע בצדה). מכאן, ששיקול הדעת של השופט בבואו לגזור את הדין הוגבל רק לתקרת העונשים המרביים הקבועים בחוק לאותה עבירה. קביעת העונש המרבי מבהירה לשופט מהו קצה גבול סמכותו, אך אין בקביעה זו כל הנחיה לשופט כיצד לקבוע את העונש המתאים במסגרת הגבולות הקבועים בחוק.  הרף העליון של הענישה מבטא את החריג, את מקרה הקיצון. כך שבפועל השופט נדרש לגזור את הכלל מתוך החריג, מבלי שיינתנו לו הכלים המתאימים לכך. התוצאה יכולה להיות, בין היתר, פערי ענישה בין נאשמים אשר עברו עבירות דומות בנסיבות דומות.
בנוסף, במצב שקדם לתיקון החוק, ההכרעה בדבר שיקולי הענישה והאיזון הראוי ביניהם, לא היה מצוי בחקיקה. את החסר סיפקה הפסיקה שקבעה ששיקולי הענישה המקובלים הינם: גמול, הרתעה (כללית ואינדיבידואלית), שיקום והגנה על שלום הציבור. עם זאת, הכרעה בדבר המשקל שיש לתת לכל אחד מהשיקולים המוזכרים לעיל, והאיזון ביניהם, היה מסור לשיקול דעתו של השופט הגוזר את הדין בהתאם למקרה הנדון בפניו.
מצב דברים זה לפיו הקריטריונים המנחים את השופטים אינם מעוגנים בחקיקה עלול לעמוד בסתירה לעקרון החוקיות, המחייב כי הקריטריונים לפגיעה כה קשה בחירותו, בקניינו ובשמו הטוב של האדם ייקבעו בחקיקה ראשית. בנוסף ניתן לטעון כי היעדר הסדר מפורט יוצר שונות גדולה בין גישות של שופטים שונים, ביחס לנאשמים שונים, ולפיכך פוגע בעקרון השוויון.
תיקון 113 נועד, אם כן, להתמודד עם החסר בחקיקה בתחום גזירת הדין אשר כפי שציינתי לעיל, עד לתיקון לא הוגדרו השיקולים לענישה בחקיקה כלל, וגם בפסיקה בה הם נדונו, לא נקבעה כל הנחיה באשר ליחס בין השיקולים השונים.
תיקון 113 עבר תהליך חקיקה ארוך וממושך, עד לתצורה בה הוא נמצא כיום. לכן, על מנת לעמוד על הרציונליים שהובילו לחקיקת התיקון לחוק, אעמוד בקצרה על שלבי הליך חקיקת התיקון לחוק. החל ממינויה של ועדת גולדברג בשנת 1996, אשר התבקשה לגבש המלצות שתשמשנה בסיס לחקיקה בנושא; בהמשך לכך, ועל בסיס המלצות ועדת גולדברג, אדון בהצעת החוק הממשלתית אשר פורסמה בשנת
2 006. על הצעה זו נמתחה ביקורת רבה, כאשר עיקר הביקורת הופנתה כלפי הניסיון להבנות את שיקול הדעת באמצעות קביעת מנגנון של עונשי מוצא; על רקע דברי הביקורת, הועברה הצעת החוק להמשך דיונים בוועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, כאשר בסופו של דבר הוחלט לפצל את הצעות החוק ולהשאיר את הפרק העוסק בעונשי המוצא לדיון מאוחר יותר. בתום הדיונים אושרה הצעת החוק על ידי הכנסת, והיא תיקון 113 לחוק העונשין.
לאחר סקירת התיקון והרציונליים שהובילו לחקיקתו, אבחן כיצד האקדמיה והפרקטיקה קיבלו את השינוי הצפוי. אקדים ואמר כי כניסת החוק לתוקפו לוותה בביקורת רחבה הן מקרב אנשי האקדמיה והן מקרב אנשי הפרקטיקה, בטענה שהתיקון לחוק יוביל להחמרה בענישה אשר תבוא לידי ביטוי בהטלת עונשי מאסר מרובים יותר, ובהטלת עונשי מאסר ממושכים יותר.
בפרק הבא אבחן את מדיניות הענישה במשפט המשווה. ביקורת רבה על התיקון לחוק נובעת מניסיונן של מדינות אחרות אשר קבעו מדיניות ענישה, ובעקבות שינוי המדיניות הגיעה גם ההחמרה. לאור ההסתמכות הרבה של המבקרים על שיטת המשפט בארצות הברית, בעבודה זו אתמקד בעיקר בשיטת המשפט בארצות הברית, אך אדון גם בשיטת המשפט באנגליה. בקצרה אדגים כי המגמה להבניית שיקול הדעת בענישה קיימת גם במדינות אחרות. בארצות הברית לדוגמא, קיימות וועדות לקביעת עונשים אשר יצרו עבור השופטים (וכתוצאה מכך גם עבור התביעה וההגנה) מסמך הנחיות מקיף ומפורט של הענישה הראויה לכל עבירה, תוך התחשבות בנסיבות המחמירות והמקלות של העבירה והנאשם. המסמך מפורט עד כדי כימות מספרי של העונש תוך התחשבות בנסיבות שונות.
בפרק המרכזי של העבודה אבקש לבדוק האם החששות עליהם עמדו המבקרים אכן התממשו. לצורך כך אבחן אציג ניתוח סטטיסטי אשר בוצע על ידי מחלקת המחקר של משרד המשפטים. בנוסף, אבקש להשוות בין העונשים שבית המשפט הטיל בגין עבירת השוד בשנה שקדמה לכניסת התיקון לתוקפו לבין שנה לאחר כניסת התיקון לתוקף. אנו נמצאים בתקופה שעודנה מוקדמת בכדי לבחון השפעות לטווח הארוך אך יש בנתונים כדי ללמד כי התיקון לחוק, לפחות עד לכתיבת עבודה זו לא הוביל באופן גורף להחמרה בענישה, וניתן אולי אף לומר שישנה הקלה מסוימת בעונשי המאסר.
****העבודה קיבלה ציון של 97.