האם אופיה של קצבת הנכות בישראל מהווה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה?

תקציר העבודה

[שם המוסד האקדמי] עבודה סמינריונית בקורס:
[שם הקורס] בנושא:
האם אופיה של קצבת הנכות בישראל מהווה תמריץ שלילי להשתלבות בשוק העבודה?
מגיש: [שם הסטודנט] ת.ז.: המנחה: [שם המנחה]   תאריך: [תאריך] תוכן העניינים

1 .      מבוא                                                                      3
2 .      זכויות חברתיות-כלכליות של אנשים עם מוגבלויות בישראל וארצות המערב                                          3
2 .1.  שינויים ביחס כלפי אנשים בעלי מוגבלות           4
2 .2.  התפתחות החקיקה במדינות המערב               6
2 .3.  שינויים במערכת הבטחון הסוציאלי בישראל      9
2 .4.  סיכום: המצב בישראל כיום                               10
3 .      חקיקה ופסיקה                                                       12
3 .1.  חוק שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות התשנ"ח-1998                                               13
3 .2.  חוק הביטוח הלאומי                                         16
3 .3.  חוק נכי צה"ל                                                   18
3 .4.  שכר מינימום מתואם                                        18
3 .5.  פסיקה                                                             19
4 .      נתונים על שילוב בתעסוקה של אנשים עם מוגבלויות בישראל                                                   20
4 .1.  בפער בין החקיקה ליישום                                21
4 .2.  נתונים על תעסוקתם של אנשים עם מוגבלות    23
5.      דיון ומסקנות                                                          
5
6 .      בבליוגרפיה                                                             28

1 .    מבוא
מטרת רשת הבטחון הסוציאלית בישראל היא לאפשר קיום בכבוד לכל שכבות האוכלוסיה. אולם בדרך להגשמת מטרה זו, עשויות להיווצר תופעות שאינן רצויות. לדוגמא, קצבאות הנכות נועדו להבטיח את קיומם בכבוד של אנשים בעלי מוגבלות שנפגעה יכולתם לעבוד. אך קצבאות אלה עשויות ליצור תמריץ שלילי לעבודה, ולהכביד בכך על השתלבותם של אנשים אלה בשוק העבודה, השתלבות הקשה ממילא, בשל הלקות עצמה ובשל חסמים חברתיים. באופן ספציפי יותר, מלכודת העוני הינה מצב בו לאדם לא כדאי, מבחינה כלכלית, להגדיל את הכנסתו מהשתכרות, משום שהגדלת הכנסתו מעבודה, תקטין את הכנסתו הפנויה. מצב כזה יכול להיווצר לדוגמא, משום שבהגדלת ההכנסות מעבודה, הוא מוותר על גמלאות או הטבות כלשהן, שהן בשיעור גבוה מהשינוי בשכר העבודה. לעתים המבנה של רשת הבטחון הסוציאלי הוא כזה שכניסה לשוק העבודה תרע משמעותית את מצבו הכלכלי של האדם (גל ודורון, 2000). במקרים כאלה, רשת הבטחון הסוציאלי מהווה תמריץ שלילי לעבודה (גל, 2005). מטרת עבודה זו היא לבדוק האם מצב מסוג זה מתרחש במקרה של קצבאות הנכות. שאלת המחקר: האם אופיה של קצבת הנכות בישראל מהווה תמריץ שלילי לעבודה?
נושא זה מרכז עניין מחקרי בשנים האחרונות לאור השינויים הגלובליים בגישה המכתיבה את אופיין של רשתות הבטחון הסוציאלי בעולם.
הנסיון הוא לעצב את רשתות הבטחון הסוציאלי כך שיספקו בטחון סוציאלי מחד, אך יעודדו אנשים, ובכלל זה אנשים עם מוגבלות, להשלב בשוק העבודה מאידך (גל, 2005).
הנושא קרוב ללבי משום שיש לי קרוב משפחה בעל מוגבלות. הקרבה המשפחתית עוזרת לי להבין שקצבאות הקיום כבודן במקומן מונח, אך השאיפה האמיתית של האדם עם המוגבלות היא להשתלב בשוק העבודה בעבודה יצרנית. עם זאת, מבנה קצבאות הנכות לא תמיד מעודד השתלבות בשוק העבודה. על כן רציתי ללמוד את הנושא יותר לעומק באמצעות עבודה זו. לבדיקת שאלה זו חשיבות רבה משום שהיא מאפשרת לגלות האם מערכת הבטחון משרתת את מטרתה, או שמא משיגה מטרה שונה ואף הפוכה, תוך התמקדות בתחום הספציפי של יחסה של מערכת הבטחון הסוציאלי לאנשים עם מוגבלות בישראל. לצורך מענה על שאלת המחקר אפתח בסקירה לגבי הזכויות החברתיות-כלכליות של אנשים בעלי מוגבלות בישראל ובמדינות המערב. לאחר מכן אדון באופן ספציפי יותר בחוקים המגדירים ומסדירים את יחסה של מערכת הבטחון הסוציאלי בישראל כלפי אנשים עם מוגבלות, תוך התייחסות לפסיקה הרלוונטית.