פתרון בעיות בחברה בצמיחה- יחסי יזם משקיע

תקציר העבודה

ביבליוגרפיה Proimos, A. Murray, W. (2006).
Entrepreneuring into Vanture Capital. The Journal of Private Equity.
23-35.
פתרון בעיות בחברות בצמיחה עבודת ביניים ניתוח מאמר יחסי ייזם-משקיע Enterpreneuring into Venture Capital Alex Proimos and Wayne Murray שם הקורס: פתרון בעיות בחברה בצמיחה שנת הלימודים: תשע"ג תוכן עניינים
   סיכום מאמר ורקע -…3
משמעות "מוכנות השקעה" והבדל בין משקיעי הון סיכון ויזמים -4
מהי שיטת המחקר שבוצע –…5
טבלת משפטים השאלות הראשון –..6
        מטרת השאלון הראשון –6
        שאלות שמתייחסות לטכנולוגיה,שוק,ניהול ותחושת בטן -…6
         הבדלים בין גישת המשקיעים ליזמים -7
טבלת משפטים השאלות השאלון שני -..7
        מטרת השאלון -.10         מסקנות כוללניות הנובעות מניתוח שאלון השני -10         מסקנות מבחינת המשקיעים והיזמים –., -.10    מסקנות שאלון שני –פירוט פעולות שהיזמים צריכים לעשות -…11  ביבליוגרפיה 12
1 . סיכום מטרת המאמר והרקע: יזמות ותעשיית הון סיכון הם זרזים חשובים לצמיחה והתפתחות כלכלית. זה תורם ליצירה והתפתחות של מוצרים, שירותים וטכנולוגיות חדשות וליצירת מקומות עבודה בשוק. יצירת מוצרים, שירותים וטכנולוגיה חדשה מטפחים שגשוג כלכלי באמצעות גידול  בייצור והקטנת בהוצאות ועלות הייצור. מתוך הכרה בתועלות אלה, ממשלות התחילו להשקיע זמן ומשאבים מהותיים בפיתוח מדיניות המטפחת את תעשיית הון סיכון ולעזור ליזמים במתן כלים פיננסיים ופיתוח כישורים מתאימים.
מחקרים מדעיים,הראו כי חברות הון סיכון מעניקות מימון רק ל-5% מבקשות  המוגשות להן. רוב הצעות המימון מוגדות "אינן מוכנות להשקעה" ולכן נדחות על ידי חברות הון סיכון כבר בשלב הסינון הראשוני. בכדי שההצעה תהיה מוגדרת "הצעה מוכנה להשקעה" על ידי חברות הון סיכון  בוחנות את הצעתו של היזם בהיבט הניהולי, פוטנציאל שוק של המיזם, מוכנות הטכנולוגית של המיזם ועוד מספר פרמטרים עסקיים נוספים. בנוסף, מחקרים גילו כי חברות הון סיכון מעניקות משקל רב על "תחושת הבטן" שלהם בבחינת המיזם המועמד להשקעה. ההסתמכות של חברות הון סיכון על "תחושת הבטן" שלהן תוך כדי בחינת מיזמים להשקעה היא בעצם "האמת" מאחורי חברות הון סיכון, זאת משום שההשקעה נעשית במיזמים, אשר לרוב נמצאים בחיתוליהם וכל תחזית עתידית אודות הצלחתו הכלכלית של מיזם כזה או אחר שנמצא בשלב הראשוני לחייו  לרוב אינה מדויקת.
לאור האמור לעיל, "תחושת בטן" של חברות הון סיכון זהו הגורם בעל משקל מכריע המביא לאישור מיזמים להשקעה וקבלת המימון המתאים. יזמים לעיתים מרגישים מאוכזבים מתהליכי קבלת ההחלטות של חברות הון-סיכון. לאחר כישלון בקבלת מימון היזמים מרגישים תסכול רב על כך שחברות הון סיכון לא מקדישות מספיק זמן בבחינת ההצעות המוגשות להן ולא מתחברות לחזון של המיזמים אותם הן בוחנות. כתגובה לתסכול היזמים, מצהירות חברות הון-סיכון כי הרוב המוחלט של ההצעות המוגשות נדחות בגלל שהערך המוסף אותו הן מעניקות אינו תואם את הסיכון הגלום היא לכך השקעה בהצעות אלה תהיה שימוש לא נבון "בפורטפוליו ההשקעות של חברות הון-סיכון. מטרתו של המחקר הנוכחי והיא לצמצם את פער הדעות בין היזמים לבין חברות הון-סיכון, זאת תוך התייחסות לגורם "מוכנות היזם" ולהוריד את העלות אותה סופגים היזמים בתהליך חיפוש משקיעים מתאימים. במטרה לצמצם את פער הדעות ולהקטין את הסיכון אותו סופגות חברות הון-סיכון במהלך השקעה במיזמים השונים, הן היזמים והן חברות הון-סיכון חייבים להגביר את ההבנה שבהשקעה מצד אחד ואת ההבנה בתהליך היזמות מצד שני. רק הבנה דו סטרית בין היזמים לבין חברות הון-סיכון יכולה להביא לתוצאה הרצויה. במטרה להבין את פער הקיים בין חברות הון-סיכון לבין היזמים ייבחנו במחקר זה הפרמטרים אותם הן היזמים והן חברות הון-סיכון מחשיבים כמהותיים ביותר בהגדרה של "מוכנות היזם" או לחילופין "מוכנות להשקעה" של המיזם, בנוסף מחקר זה יציג תובנות ויישומים, אשר בעזרתם יזמים יכולים לשפר את סיכוייהם לקבל מימון וגם להשקיע במיזמים ברי קיימא אשר יוכיחו את עצמם בטווח הרחוק.